14 דצמבר 2017,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

הבלוג של החיים על פי רוני

התמונה של החיים על פי רוני

שוקולד בלגי

ד', 16/08/2017 - 15:42 -- החיים על פי רוני
מזיע עד לשד עצמותי נכנסתי רגע אל המטבח על מנת להכין  שני ספלי אספרסו. פתחתי את קופסת הקרטון, שלפתי מתוכה שתי קפסולות, הדלקתי מבעוד מועד את מכונת הקפה ותוך כדי כבר ארגנתי את שני הספלים. זהו ידעתי ! בו ברגע  הופיעה אשתי וצווחה לעברי: ' צא מיד החוצה, אתה מטפטף זיעה על כל הרצפה'. נלחצתי, הנחתי במהירות את שני ספלי הקפה על המגש ובדרך החוצה פתחתי את המקרר הוצאתי מתוכו כמה פרלינים של שוקולד בלגי וברחתי מידית מטווח האש של אשתי הזועמת. א' המאומן שלי חיכה לי בבריכת השחייה כשרצועות הטי-אר-איקס בידיו ובעיצומו של אימון כח אותו ביקשתי ממנו להתחיל עד שאגיע.
התמונה של החיים על פי רוני

פורסט גאמפ

ד', 16/08/2017 - 15:36 -- החיים על פי רוני
"run forest! run!" זעקה חברתו של פורסט-גאמפ בקלסיקה הקולנועית הבלתי נשכחת והאהובה. כמה אנרגיות היו בה בילדה הקטנה, חברת הנפש של פורסט שצווחה בכל כוחותיה על מנת לעודד את הילד החלש, החבר שלה, שהותקף על ידי חבורת ילדים בריונים רכובים. ופורסט נס. צווחות חברתו החדירו בו כוחות על טבעיים וריצתו הלכה וגברה חרף הקביים שקבעו את רגליו החלשות. הוא רץ עד שהקביים החלו להתפרק, והוא  רץ המום. זו הפעם הראשונה בחייו שהוא רץ ממש מהר בלי הקביים. כמו מי שהיה כלוא בתוך סוגר דחוק והנה לו זו הפעם הראשונה בחייו שהיו משתחרר ותחושת החופש משכרת את נפשו.
התמונה של החיים על פי רוני

ערוגת פרחים

ד', 16/08/2017 - 15:35 -- החיים על פי רוני
כל אחד מעמנו נולד ובחזקתו ערוגת פרחים. את הערוגה אנו מקבלים מאלוהים למשמורת. מן הרגע שנולדנו מחנכים אותנו לסולם ערכים שתפקידם לעזור לנו לטפח את ערוגת הפרחים שלנו. והפרחים שלנו הם בשיא תפרחתם, הם רעננים וזקופים, צבעוניים ומדיפים ריח משכר של מור ולבונה. וכל שעלינו לעשות משך זמן חיינו זה לטפח, לגזום ולהשקות את הערוגה שלנו. אבל לא סתם: יש לעבור פרח פרח, אחד אחד ולהעניק את תשומת הלב לבל יקמלו ויתייבשו הפרחים. ויש לנו בערוגה את פרחי ההשכלה, המשפחה, הבית, פרחי הפרנסה, הבריאות והכושר הילדים והנכדים לעתיד לבוא. והרי לא לכולנו יש את מירב הכוחות להעניק ולטפח את כל הפרחים.
התמונה של החיים על פי רוני

נכונות הכוונה

ד', 16/08/2017 - 15:34 -- החיים על פי רוני
בדקות אלו ממש, בהן אני כותב לכם זה קורה. שעת בין ערביים, השמש נעה מערבה ואלוקים נותן את משיכת המכחול הכתומה והמיוחדת שלו לרקע השמיים. שקט אופף את רחובות העיר. רכבים מעטים חולפים להם בכבישים כממהרים בחוסר נעימות ליעדם. כמו תלמיד מבויש הנמהר למקומו כשאחר אחרון לשיעור. ריחות תבשיל עולים מחלונות הבתים ואווירת קודש בבחינת - 'כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות', מכסה  את העיר בשמיכת קודש. שקט, שלום. אל היכל התפילה פוסעים להם האנשים, לבושים בקפידה, מכנס מחויט, חולצה לבנה וכיפה על הראש.
התמונה של החיים על פי רוני

הלק בציפורניים

ד', 16/08/2017 - 15:34 -- החיים על פי רוני
חודשיים שהיא מתכננת את היום הזה. היא כיוונה את המועד ליום הולדתה החמישים. גיל משמעותי למה שעתיד לקרות. ערב קודם היא התקשרה לבוס שלה והודיעה לו כי לא תגיע לעבודה 'יום מחלה' כך הגדירה את החופשה, ואיזו "מחלה" זו עומדת להיות? הבוקר הגיע, היא פקחה את עיניה. בעלה כבר יצא מהבית. אך באותו הבוקר הוא הניח על השידה בחדר השינה שלהם זר סחלבים ולצדו פתק – 'מזל טוב - אני אוהב אותך'. היא קמה מהמיטה עם חיוך מאוזן לאוזן, כנראה בגלל הסחלבים אך בעיקר בגלל השינוי שעתיד לקרות היום.
התמונה של החיים על פי רוני

כמו חצב

ד', 16/08/2017 - 15:16 -- החיים על פי רוני
יש שינוי באוויר. הגלגל של הטבע הגיע לאותה הנקודה בה הוא היה בעת הזו בדיוק לפני שנה. קריר. יצאתי לטיול רגלי עם צ'יקה הכלבה שלי. כייף לטייל בטבע עם חיה, ההתנהגות שלה, הרחרוחים שלה בין הצמחים, באדמה, בינות לאבנים, מחברים גם אותי עוד יותר לחוויה. הייתה זו שעת בין ערביים. בעודי כותב את השורות הללו, בגד הים שלי עדיין תלוי לו במקלחת כמתלבט אם להיכנס לארון הבגדים או אולי אולי  יהיה לו עוד סיכוי לרחצה נוספת, זאת לאחר טיפות הגשם שירד מעט קודם. רוח נעימה מבדרת את פרוותה של כלבתי. עננים מעטים אך בגוון יותר שחור שטים להם בשמיים. הכאבים הראומטיים בעצמותי כאילו מבשרים לי על סוף הקיץ ותחילתו של הסתיו.
התמונה של החיים על פי רוני

כל-בו החיים

ד', 16/08/2017 - 15:15 -- החיים על פי רוני
כמה הוא אוהב להביט בה, בצלליתה המיוחדת ואפה הסולד, עת נוהגת היא לקרב את נחיריה אל עלי הכותרת הצבעוניים של פרח הבר, לשאוף את ריחו הארומטי עמוקות אל תוך ריאותיה ולהתענג על זה הפלא. ככה היא אוהבת לספוג את היצע העולם הזה ואילו בן זוגה היה מביט בה מן הצד ומתענג על עדינותה, על נעימות הליכותיה, נשיותה ועל הנאתה מזה הטבע ועל מה שהעולם הזה מזמן לשניהם בפינה הזו של חנות הכל - בו המדהימה. 'כולנו בני חלוף – הן הזוכר, הן מושא והזיכרון' כך כתב הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס. ומה נותר לו לאדם הפשוט, הפגיע והזמני, המוגבל והסופני, אל מול ההיצע האטרקטיבי המגוון המצוי בעולם?
התמונה של החיים על פי רוני

הרקדנית

ד', 16/08/2017 - 15:06 -- החיים על פי רוני
אני ממתין לה סקרן, מתוח משהו. יומיים קודם היא הרימה לי טלפון. בשיחת הטלפון היא נקבה בשמי ואילו אני את קולה לא זיהיתי. שאלתי לשמה והיא ענתה ששמה הוא ס'. עכשיו כששמה נודע לי הוצפתי בהתרגשות, 'הרקדנית' נזכרתי באחת. בין רגע ממש עלו בי אין ספור זיכרונות שנעו כמו סרט צבעוני עטור פסקול החולף בראשי. והיא בשלה ממשיכה, מדברת ושואלת אותי מתי נפגש? ואני מפליג לי בנרטיב הנוסטלגי שלי המשחזר אותה, את הרקדנית רוקדת.  היה זה תמיד בפסטיבל המחולות, אני הייתי אז נער ואילו היא הייתה הכוכבת הבלתי מעורערת של כל העיר. זהו שיש אנשים שלא יודעים שהם כוכבים, שיש להם כריזמה ונוכחות ושהם גם מקסימים.
התמונה של החיים על פי רוני

הסטרטר של הסוסיתא

ד', 16/08/2017 - 15:04 -- החיים על פי רוני
כמה היה אבא שלי גאה בקופסת הפיברגלס המוזרה ההיא  -  בסוסיתא שלו. בכל יום הוא שטף אותה, היה שלף את מדיד השמן לבדוק את הנוזל הצהבהב (שתמיד היה שחור) והיה פותח את פקק הרדיאטור לבדוק את מפלס מי הצינון. בכל שיחות הסלון עם החברים היה מדבר בשבחה וביכולתה לגמוע מאה אלף קילומטרים עם מנוע הפורד שלה בטרם תזדקק לאוברול. בהחלט סטטוס של איכות אי שם בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. הסוסיתא לעומת זאת החזירה  בצנעה: מוט הילוכים מאורך, הגה משעמם ושיא השכלול – הרדיו עם הכפתורים ממנו שמענו את הגשש החיוור בשבת בבוקר בנסיעתנו לים. הייתה לה רק בעיה אחת לסוסיתא, ההתנעה בבוקר.
התמונה של החיים על פי רוני

החפץ חיים

ד', 16/08/2017 - 15:04 -- החיים על פי רוני
אני מביט בו תמיד בסקרנות ובקנאת מה. עורו הצח, עיניו התכולות, זקנו הלבן וזקיפות קומתו, משווים לו תמיד מראה בריא צעיר מכפי גילו, כזה שיש לאנשים הטהורים המיטיבים עם העולם ועם אלוהים וזה מחזיר להם בכפל מטבע: בחיי שלווה ורוגע. עם כיפה לבנה לראשו, טלית צחורה, ציצית וסידור בידיו, הוא פותח את יומו. האיש הזה תמיד מעביר בי ספקות באשר לאורח החיים שלי עצמי. האם האיש הזה רץ פעם בחייו? שחה? רכב על אופניים? הזיע מפעילות פיזיולוגית מכוונת שביצע? הרי בעשרת הדברות ובתורה כולה לא הוזכר הצורך בביצוע של פעילות גופנית כדי להאריך חיים. ומי אם לא יותר מאלוהים, שברא את האדם, רוצה לטובת בוראיו?

עמודים

Subscribe to RSS - הבלוג של החיים על פי רוני
randomness