19 יוני 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

הבלוג של אלה ויינטראוב

התמונה של אלה ויינטראוב

התחלה, האם היא תמיד סוף של משהו אחר?

ג', 22/05/2018 - 08:40 -- אלה ויינטראוב
שאלה ששואלת את עצמי לאחרונה רבות. ומוצאת את עצמי לא יודעת לענות תשובה וודאית. הרי התחלה של משהו הוא לאו דווקא סוף של משהו אחר, אלא רק התחלה. אך, איך מתחילים מבלי לסיים משהו? והאם זה בכלל סיום שאינו קשור להתחלה? ואז שמתי לב שמאוד נוח לנו לקבל שבכל סיום ישנה התחלה חדשה, וכל התחלה מגיעה אחרי סיום משהו אחר. לפעמים זה לא בדיוק כך, לפעמים סיום הוא רק סיום או, התחלה שאינה תלויית דבר. איך אם ככה נשייך זאת לאהבה?
התמונה של אלה ויינטראוב

פרידה, איך אפשר להפכה להזדמנות

ו', 04/05/2018 - 07:09 -- אלה ויינטראוב
לפעמים קשה לראות ממסך הכואב והשחור הזדמנות. הפרידה היא דבר כואב ולפעמים כואב מנשוא. מצאתי את עצמי לאחרונה חווה שחרור עצום בעקבות פרידות מאוד כואבות. כותבת כאן והדמעות מתחילות לרדת ללא שליטה. הייתי צריכה לעזוב דירה שמאוד אהבתי, דירה שבה עברתי את השינוי, דירה שהקירות בה שמעו וחוו את סך החוויות שלי, הרגשות, האהבה, המשפחה ועוד... הייתי צריכה לשחרר... ואז, ללא הכנה מראש וידיעה התווספו להן אין סוף של פרידות מאוד מאוד כואבות, ימים שלמים של בכי, ימים שלמים של הכלה וחיבוק עצמי.
התמונה של אלה ויינטראוב

כשאוהבים משחררים

ד', 25/04/2018 - 07:44 -- אלה ויינטראוב
בעבר לא הבנתי את צמד מילים אלו, מה זה אומר? איך אשחרר משהו שאוהבת? הרי באהבה לא באמת משחררים, אנו לרוב נאחזים במשהו שטוב לנו בו. ואחזתי, לפעמים חזק מידי, לא הייתי מוכנה לשחרר. היה לי קשה לשחרר, וכשחוויתי שחרור הוא לא בא ממני, ולא מרצוני. לקח לי זמן לאסוף עצמי, חוויתי כאב, כעסתי, לקח לי זמן להבין שרצוי היה לי לשחרר. עם הזמן והשנים בניתי חומות סביבי, חומות שמטרתם היה להתמודד עם כאב השחרור.
התמונה של אלה ויינטראוב

ריצוי מול נתינה מה ההבדל? האם קיים הבדל?

ה', 12/04/2018 - 06:35 -- אלה ויינטראוב

בשיחות רבות עם אנשים שונים, שמעתי סיפורים רבים על תשישות, אכזבה, סבל וקושי רב.
סיפורים שהובילו אותי לשאול אותם "מה הסיבה לכך שאתם מרגישים כך?".
לאחר שהם סיפרו לי, הבנתי שזו בעיה שקיימת אצל כולנו.
אני? במרב חיי הייתי מרצה, רציתי שלכולם יהיה טוב, התחשבתי בכולם ועשיתי דברים כדי שהם בתמורה לכך יאהבו אותי.
ציפיתי יותר מאשר רציתי, דרשתי יותר מאשר הוקרתי.
במשך כל השנים הללו חוויתי המון אכזבות בחיי, חוויתי את התשישות שבריצוי.

התמונה של אלה ויינטראוב

רגשות, מהם? האם יש רגשות שליליים?

ג', 03/04/2018 - 11:01 -- אלה ויינטראוב

לא תוכלו להגן על עצמכם מפני עצב, מבלי להגן על עצמכן מפני שמחה - אומר הסופר ג'ונתן ספרן פויר.

למה התכוון הסופר?
במירב חיי לא בדקתי מהם רגשות, פשוט חוויתי אותם, את רובם לא אהבתי אך הם היו חלק ממני.
כשראיתי סרט עצוב זלגה לה דמעה.
כהרגשתי שלא מתיחסים לבקשתי הכעס צף.
ברגעים בהם לא הרגשתי בטוח הפחד השתלט.

השמחה? מידי פעם צצה בחיי אך לזמן קצר מידי ונעלמה.

כשהרגשות היו עוצמתיים לא ידעתי כיצד להתמודד איתם, לעיתים הדחקתי והפכתי לאדישה, לעיתים היה זה עוצמתי מספיק כדי שיהפוך לדרמטי.
במצבים אלו סרטים טורקיים והודים יכלו לקחת ממני דוגמא.

התמונה של אלה ויינטראוב

הגשם החזיר לי אותך..

ד', 28/03/2018 - 07:12 -- אלה ויינטראוב

הגשם החזיר לי אותך.

אתה יודע כמה הגשם עלי כה אהוב.
אתה יודע שהחורף מעורר אותי ולי כה חשוב.
אתה יודע שהרומנטיקה יוצאת ממני כשבחוץ סוער.
אתה יודע שהגשם מחבר ביננו, הוא ולא אחר.

אתה מרגיש אותי כשטיפות יורדות על חלוני.
אתה מרגיש אותי כששלמה ארצי מתנגן ללא הרף בחדרי.
אתה מרגיש אותי כי אני שלך.
אתה מרגיש אותי משום שמרגישה אני אותך.

הגעת אלי כשבחוץ הרעמים והברקים חגגו ורקדו.
הגעת אלי משום שלך הם קראו.
הגעת אלי משום שחושב עלי ללא סוף.
הגעת אלי אל חוף המבטחים, אל זה החוף.

התמונה של אלה ויינטראוב

האם התשוקה רומנטית? מהי בכלל רומנטיקה?

א', 25/03/2018 - 20:51 -- אלה ויינטראוב

מה זו רומנטיקה?
שאלתי את ילדיי, הדור הצעיר שגדל בעולם וירטואלי.
הם ענו "אמא אין היום רומנטיקה".
הסתכלתי עליהם בעצבות ושאלתי
"מה הסיבה?"
ביתי הבכורה ענתה "היום הכל מהיר, אין סבלנות לדברים כאלו".
ואני שאלתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים, לאן הרומנטיקה נעלמה?
שאלתי את ילדיי, מהי רומנטיקה, תשובתם היתה שונה משאלתי.
התחלתי לתהות אם בכלל הם יודעים מה היא.

הבנתי שדור שלם לא נהנה מהרומנטיקה, אך גם הבנתי שהם לא נהנים משום שאולי הם לא באמת יודעים מה היא בעצם.

התמונה של אלה ויינטראוב

הסבלנות שבאהבה

ד', 21/03/2018 - 06:59 -- אלה ויינטראוב

סבלנות? איך היא קשורה לאהבה?
מסתבר שמאוד.
אני רציתי לממש הכל כאן ועכשיו, המקצב שלי מהיר מאוד, מאוהבת בתחושות הרגשיות של ההתאהבות, ברצון לממש חלומות זוגיים, רצון להנות מהחוויות המרגשות ועוד..
אך לעיתים הקצב המהיר שלי אינו בא בהלימה עם הקצב של זוגי.
"רגע, רגע, סבלנות" הוא אמר לי, ואני לא הבנתי לאיזו סבלנות הוא התכוון, לעיתים נפגעתי משום שחשבתי שאינו רוצה זאת כמוני.
במשך הזמן האסימון נפל, לקח לי הרבה מאוד זמן להבין זאת.
אני בנסיקה והוא בקצב אחר לגמריי.
אני רוצה הכל כאן ועכשיו, הוא רוצה את הזמן לעכל הכל.
כך זה היה....

התמונה של אלה ויינטראוב

הפרדוקס שבאהבה

ה', 15/03/2018 - 21:11 -- אלה ויינטראוב

אמא תרזה אמרה:
מצאתי את הפרדוקס, ככל שאוהב עד כאב, לא יהיה יותר כאב אלא עוד אהבה.

מדוע אנו חווים כאב כאשר אנו חווים אהבה?
שאלה זו שאלתי את עצמי אין ספור פעמים בחיי.
רציתי לחוות רק אהבה, לא רציתי כאב, לא אהבתי לחוות את הקושי שבחוסר שלה.

התמונה של אלה ויינטראוב

מדוע מפחדים אנו לאהוב?

א', 11/03/2018 - 16:21 -- אלה ויינטראוב

לאורך כל חיי המושג " אהבה" נחשב כקסם בעיני.
אני רומנטיקנית בנשמתי, ורציתי לאהוב כפי שחלמתי ושאפתי.
חוויתי אהבות, חוויתי פרפורי בטן, חוויתי התרגשויות ותחושות שהעולם נפלא.
אהבתי את האהבה, התרגשתי לחוות אותה.
כל מה שהיא רצתה בשבילי זה שאהנה ממנה כמה שיותר.
ואז....
היא לא היתה, במקומה חדר לליבי ולבטני חלל עצום של כאב.
חוויתי את החוסר שלה, חוויתי את העצבות שבאין.

Subscribe to RSS - הבלוג של אלה ויינטראוב
randomness