14 דצמבר 2017,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

הרקדנית

Share
התמונה של החיים על פי רוני
ד', 16/08/2017 - 15:06 -- החיים על פי רוני
אני ממתין לה סקרן, מתוח משהו. יומיים קודם היא הרימה לי טלפון. בשיחת הטלפון היא נקבה בשמי ואילו אני את קולה לא זיהיתי. שאלתי לשמה והיא ענתה ששמה הוא ס'. עכשיו כששמה נודע לי הוצפתי בהתרגשות, 'הרקדנית' נזכרתי באחת. בין רגע ממש עלו בי אין ספור זיכרונות שנעו כמו סרט צבעוני עטור פסקול החולף בראשי. והיא בשלה ממשיכה, מדברת ושואלת אותי מתי נפגש? ואני מפליג לי בנרטיב הנוסטלגי שלי המשחזר אותה, את הרקדנית רוקדת.  היה זה תמיד בפסטיבל המחולות, אני הייתי אז נער ואילו היא הייתה הכוכבת הבלתי מעורערת של כל העיר. זהו שיש אנשים שלא יודעים שהם כוכבים, שיש להם כריזמה ונוכחות ושהם גם מקסימים. ככה הייתה הרקדנית שלנו, ענווה, בהירה וברורה. צווארה הארוך, גוון שיערה הזהוב, גפיה הארוכים, יופייה הייחודי ותנועותיה המושלמות, שמלתה המתנפנפת ולבניה המבצבצים, היו כולם הרמוניה אולטימטיבית שנעה למקצב השירים העבריים שכה אהבנו: 'הרועה הקטנה מן הגיא' 'צל ומי באר' 'גוונים' 'ערב בא' אך אותה אהבנו יותר מכל. וכשהיא הייתה רוקדת אפשר היה אז לחתוך את האוויר בסכין, הקהל שתק, סגד, נאלם דום כי הרקדנית עכשיו רוקדת. והיא חגה לה כמו פרפר מעל כולם, בקלילות וברוך, בדיוק ובקסם, ורגליה העדינות נוגעות לא נוגעות במשטח הבמה, כמו משקל גופה איננו נשמע כלל לחוקי הפיזיקה אותם היא המציאה מחדש. ולמחרת היום של המופע, אחחח למחרת היום, רק עליה דיברו, בכל העיר דנו ברקדנית המוכשרת הזו, בעלת הקסם השובה לבבות. ואני אז נער ששותה בשקיקה את השיחות הללו ולבי נשבה ונשבר עד שהפכתי למעריץ שלה. והנה עכשיו היא מתקשרת אלי. ואני, לוקח לי זמן להתעשת. עד שלבסוף קבענו להיפגש. ואני ממתין לה עכשיו בכיליון עיניים. הרכב היפני שלה מתקרב ועוצר לידי. מן הרכב היא יוצאת, בכבודה ובעצמה. זכרתי אותה גבוהה יותר. והיא פונה ואומרת לי: 'אני רוצה לחזור לכושר אני רוצה לחזור לרקוד'. ואני עם וואאאאאאוווווו ענק בלב. הרקדנית בחרה בי כמאמן שלה. איזה קאם-בק אנחנו הולכים לעשות יחדיו והיא? כן, היא תשוב לרקוד !

הוסף תגובה

randomness