17 אוקטובר 2017,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

פורסט גאמפ

Share
התמונה של החיים על פי רוני
ד', 16/08/2017 - 15:36 -- החיים על פי רוני
"run forest! run!" זעקה חברתו של פורסט-גאמפ בקלסיקה הקולנועית הבלתי נשכחת והאהובה. כמה אנרגיות היו בה בילדה הקטנה, חברת הנפש של פורסט שצווחה בכל כוחותיה על מנת לעודד את הילד החלש, החבר שלה, שהותקף על ידי חבורת ילדים בריונים רכובים. ופורסט נס. צווחות חברתו החדירו בו כוחות על טבעיים וריצתו הלכה וגברה חרף הקביים שקבעו את רגליו החלשות. הוא רץ עד שהקביים החלו להתפרק, והוא  רץ המום. זו הפעם הראשונה בחייו שהוא רץ ממש מהר בלי הקביים. כמו מי שהיה כלוא בתוך סוגר דחוק והנה לו זו הפעם הראשונה בחייו שהיו משתחרר ותחושת החופש משכרת את נפשו. ומאז אותה ריצה פורסט אינו חדל לרוץ במשעול חייו ולהצליח בכל מעשיו כמו ילד המגשים את כל הכתוב על גלוית יום ההולדת שלו מגיל צעיר. זהו סיפור של אירוע מכונן וקצרצר בחייו של ילד נכה. אירוע אשר חרץ את גורלו לטובה. יש רגעים בחיים בהם סיטואציה אחת יכולה להעצים ולשנות את הדימוי והביטחון העצמי של הילד, גילוי של יכולת כזו או אחרת, בתנועה הנוצרת פתאום, באומנות, בשירה, בניגון, בציור, חוויות הגוררת עמן חיזוקים מעצבים לעד. אין אני צריך את הסרטים של הוליווד כדי ליהנות מדרמות ומסיפורים מרגשים המתחוללים אצלי בסטודיו. די לי להבחין באיתי. איתי הוא נער בכיתה י"ב. משקלו 106 ק"ג. הוא שקט, ביישן ומופנם מאוד. איתי החל אצלי תהליך של כניסה לכושר גופני בעזרתו הוא אמור להשיל ממשקלו. חודשיים עברו מאז איתי החל להתאמן, הוא כבר השיל ממשקלו 8 ק"ג. הדבר ניכר בו מאוד: מצב רוחו משתפר, כתפיו נמשכות לאחור, הוא מזדקף ומתחיל להיפתח ולשוחח יותר עם האנשים סביבו. אני צופה באיתי בגאווה, הוא מבחינתי כמו פורסט שהשיל מעליו את קביו. קל לו יותר, הוא תנועתי יותר משום שהוא נושא עליו פחות משקל. הרי שמונה קילוגרם אין הם עניין של מה בכך. וכשהמשקל יורד הכל עולה, גם הביטחון והדימוי העצמי.  כמו  פורסט-גאמפ. גם איתי יתחיל לרוץ, כי אין לו ברירה, הגיוס מתקרב והוא רוצה ללכת לקרבי. הוא יגיע לשם, אני בטוח, כי החיים שלנו הם בעצם התסריט האמתי.

הוסף תגובה

randomness