18 אוקטובר 2018,יום חמישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

אופס, בטעות כרתנו לך את הלבלב

Share
התמונה של עורך דין רונן לפיד נזקי גוף וזכויות
א', 11/02/2018 - 09:40 -- עורך דין רונן ל...
איך תרגישו אם תיאלצו להיכנס לביופסיה של הכבד ותגלו לאחר הניתוח שהרופאים כרתו בשגגה חלק נכבד מהלבלב? זה בדיוק מה שקרה לתושבת כרמיאל, אשר תבעה את שרותי בריאות כללית באמצעות באי כוחה עורכי הדין רונן לפיד ומירב אשל בגין הרשלנות הרפואית והנזקים שנגרמו לה. הכללית תפצה ב-400 אלף ש"ח
 
תושבת כרמיאל נכנסה לניתוח פשוט יחסית כשהיא בריאה ושלמה ויצאה ממנו נכה ושבר כלי, אחרי שהתברר כי הרופאים המנתחים כרתו בטעות חלק נכבד מהלבלב שלה. היא תבעה את שרותי בריאות כללית בגין רשלנות רפואית חמורה וגרימת נזק בלתי הפיך, באמצעות באי כוחה עו"ד רונן לפיד ומירב אשל. לאחר דיונים רבים הושגה פשרה בבית המשפט, לפיה נקבע כי שרותי בריאות כללית, תפצה את האישה בסכום של 400,000 שקלים.
 
האישה הייתה בת 62 בעת שהגיעה בחודש ינואר 2010 לבית החולים כרמל בחיפה כדי לבצע ביופסיה, לאחר שאובחנה אצלה בעיית כבד שומני. ממצאי הבדיקות שקדמו לביופסיה העידו כי האישה הייתה בריאה לחלוטין, למעט הפרעות בתפקוד הכבד. במקום להוציא דגימת רקמה מהכבד טעה הצוות הרפואי בחדר הניתוח וכרת חלק בגודל כמה סנטימטרים מרקמת הלבלב. למרבה התדהמה, אף אחד מחברי הצוות לא הבחין כי נפלה טעות וכי הוצאה דגימה לא נכונה, השונה בגודלה ובמרקם שלה מרקמת הדגימה הדרושה. חמור מכך, איש מהצוות המטפל לא טרח לעדכן את החולה בסיום הניתוח, כי הביופסיה לא בוצעה כמתוכנן וכי בטעות נכרת חלק מהלבלב. במקום יום אשפוז אחד כמקובל בביצוע ביופסיה, אושפזה החולה למשך שבוע ימים, שבמהלכם חשה ברע ונגרמו לה נזקים בלתי הפיכים. כך לפי לשון כתב התביעה.
 
אחרי שחרורה מבית החולים, החלה התובעת לסבול מכאבים באזור הנקז ושלושה ימים לאחר הניתוח הראשון, הוחלט בבית החולים כרמל על ביצוע ניתוח חוזר שכלל פתיחה של הבטן וניקוז ההפרשה. בתום 20 ימי אשפוז נוספים היא שוחררה עם נקז למשך שלושה שבועות.
 
הרשלנות החמורה במהלך הניתוח עלתה לתובעת בשני ניתוחים מיותרים, בכמעט חודש אשפוז ופגעה בבריאותה. אגב, לטענת התובעת ובאי כוחה, רק במהלך ביקור רופאים שנערך בעת האשפוז השני, נאמר לה כדרך אגב כי נכרתה בטעות חתיכה מהלבלב.
 
מאז שחרורה מבית החולים סובלת התובעת מכאבי בטן, פנקראטיטיס, קושי במתן צואה, מהפרעות חרדה וקשיי שינה, נמצאת במעקב רופא משפחה בקופת החולים ומטופלת בתרופות ובכלכלת דיאטה לכל ימי חייה. כמו כן, מאז הניתוח סובלת התובעת מנדודי שינה, אובדן הנאות חיים, עייפות ואובדן ביטחון עצמי והיא אף ירדה עשרה ק"ג ממשקלה בתקופה קצרה.
 
לטענת עו"ד רונן לפיד, נזקיה החמורים של התובעת נגרמו בשל העובדה כי הטיפול הרפואי אשר ניתן לה היה רשלני, כושל, רצוף טעויות, לא מקובל על פי הקריטריונים הרפואיים המקובלים וההתוויות הקיימות למעקב רפואי בכלל ולאור תלונותיה של התובעת בפרט, ובניגוד לכל הסביר והמקובל בנסיבות אלה.
 
לתביעה צורפה חוות דעתו של בכיר המנתחים בישראל, פרופסור שלמה ללצ'וק, אשר ציין כי בשל התרשלות הנתבעים נגרם לתובעת נזק בלתי הפיך, והיא הפכה מאדם בריא לחולה סוכרתית הנזקקת לתרופות לאיזון, הידבקויות ותמט ריאתי, ולכן נמנעות ממנה רבות מפעילויות והנאות החיים, תוך פגיעה ממשית בתפקודה היומיומי. מצבה של התובעת גורם לה לכשל בתפקודה הכללי, הן בשל מצבה הרפואי והן עקב החרדות, התסכול, והמצב הנפשי אליו נקלעה.
 
פרופסור עמרם אילון, כירורג מומחה, מונה על-ידי בית המשפט כדי לתת חוות דעת מכריעה בעניין התביעה. בחוות הדעת שלו כתב פרופ' אילון: "כריתה מוטעית של קטע משמעותי של רקמת הלבלב נראית לי מעבר לסביר ולמתקבל על הדעת. יתכן ותקלה זו נבעה מחוסר התמצאות במהלך הניתוח... מאחר ואין כל איזכור או התייחסות בדו"ח הניתוח לממצאי הבדיקה הפתולוגית שנשלחה במהלך הניתוח ואשר הראתה שקטע נכבד של בלוטת הלבלב נכרת, נראה לי סביר להניח כי המנתחים לא חיכו לקבלת התשובה, לא היו מודעים לכך שבוצעה כריתה... ולכן לא עברו לניתוח פתוח".
 
פרופסור אילון אף הדגיש כי "כאשר הסתבר שנכרת קטע נכבד של בלוטת הלבלב צריך היה לעבור מייד לניתוח פתוח ולהעריך בנדוייק את הנזק שנגרם לבלוטה... בכל מקרה אין להשאיר את צינורות הבלוטה חתוכים ודולפים כך סתם... כך מתפתחת דלקת טראומטית... כאשר קולקציות של הפרשות הלבלב והרקמות הנימקיות מזדהמות קיימת סכנת חיים ממשית".
 
הפרופסור מוסיף ומציין בחוות הדעת שלו כי משתמע כי "לא היתה התייחסות רצינית למצבה של (התובעת)... לאור כל המתואר לעיל נראה לי שהטיפול... אינו עומד בקנה מידה של רפואה סבירה".
 
לסיכום כותב פרופסור אילון כי הנזק בעקבות הטעות גרם למטופלת לפתח סכרת מסוג 2, כמו כן היא חוותה אובדן משמעותי של רקמת לבלב, כ-40% עד 50% בהערכה גסה ולכן ירדה יכולת יצור האינסולין בלבלב שנותר ירדה באופן משמעותי והוא ממליץ על מתן נכות בשיעור 100% למשך שישה חודשים מיום הניתוח הראשון ובהמשך נכות בשיעור 20% בגין הסכרת.
 
בעקבות חוות הדעת וממצאים נוספים, קבע כאמור בית המשפט פשרה בעניין וקבע כי התובעת תפוצה בסכום של 400,000 שקלים בגין הרשלנות הרפואית והנזקים שנגרמו לה.

הוסף תגובה