19 יוני 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

מדוע מפחדים אנו לאהוב?

Share
התמונה של אלה ויינטראוב
א', 11/03/2018 - 16:21 -- אלה ויינטראוב

לאורך כל חיי המושג " אהבה" נחשב כקסם בעיני.
אני רומנטיקנית בנשמתי, ורציתי לאהוב כפי שחלמתי ושאפתי.
חוויתי אהבות, חוויתי פרפורי בטן, חוויתי התרגשויות ותחושות שהעולם נפלא.
אהבתי את האהבה, התרגשתי לחוות אותה.
כל מה שהיא רצתה בשבילי זה שאהנה ממנה כמה שיותר.
ואז....
היא לא היתה, במקומה חדר לליבי ולבטני חלל עצום של כאב.
חוויתי את החוסר שלה, חוויתי את העצבות שבאין.

ואז שוב אהבה, ושוב כאב...
כך במשך מירב שנות חיי...
עם השנים עטפתי עצמי במגנים, פחדתי מהכאב, עשיתי הכל כדי לא להרגיש את העצב הזה שעטף אותי יותר ויותר.
אך הוא לא הקשיב לי, הוא לא עזב אותי הוא ביקש להכנס לתוכי כדי שאחבק אותו.

לפני שנה זה קרה, חוויתי התאהבות בעוצמה שלי לא היתה כלל ברורה.
ללא שום התראה הכאב הגיע שוב, דפק בדלת ליבי ובמיכל בטני, אך, הפעם אליו הייתי מוכנה.
למדתי לקבל אותו, לחבק אותו...
ולתת לו את אותה האהבה, את זו ששוב לי היתה חסרה.

אזי הבנתי ש...
אנו חיים בעולם פגיע, אי אפשר לחוות שמחה מבלי שנדע מהו עצב.
אי אפשר להרגיש אומץ מבלי שהרגשנו פחד.

אם אנו רוצים את האהבה, נוכל להרגיש אותה גם כשהיא לנו חסרה.
נחבק עצמנו ונדע, שהיא כאן איתנו, משום שלפני הכל נאהב את עצמנו.

אל תפחדו לפתוח את ליבכם, אל תפחדו להיות אלו הראשונים שאומרים "אני אוהב/ת אותך".
אל תפחדו לחוות אהבה, לא משנה מה תרגישו לאחר מכן, זה שווה את הרגעים האלו שהיא בתוככם היתה.
וכאשר תחבקו את עצמכם, תבינו שהיא גם לעולם לא באמת עזבה.

באהבה
אלה גפן

הוסף תגובה

randomness