21 אוגוסט 2018,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

הפרדוקס שבאהבה

Share
התמונה של אלה ויינטראוב
ה', 15/03/2018 - 21:11 -- אלה ויינטראוב

אמא תרזה אמרה:
מצאתי את הפרדוקס, ככל שאוהב עד כאב, לא יהיה יותר כאב אלא עוד אהבה.

מדוע אנו חווים כאב כאשר אנו חווים אהבה?
שאלה זו שאלתי את עצמי אין ספור פעמים בחיי.
רציתי לחוות רק אהבה, לא רציתי כאב, לא אהבתי לחוות את הקושי שבחוסר שלה.

לפני שנה המהפך החל, התאהבתי, אך הפעם זה היה אחרת.
הכל היה עוצמתי יותר ממה שחוויתי כל חיי, ההתרגשות בכל שיחה איתו עוררה כל נים בגופי וכל פעימה בליבי.
שיחות לאורך היום והלילה, כל מפגש וכל מגע היה עוצמתי יותר ויותר.
כשהסתכלתי בעיניו ראיתי את עצמי הכי טוב שאפשר לראות.
הוא העצים אותי ברמה שאף אחד אחר לא הצליח.
לא חשבתי על כאב, לא חשבתי על חוסר.

ואז לאחר זמן מה, היה קצת חוסר, היו רגעים שלא שוחחנו או היינו יחד, לפתע הוא היה חסר, במקומו נוצר חלל גדול שהחל לכאוב.

לא הכרתי כאב כזה לפני כן, חוויתי כאב אך לא בעוצמה כזו.
רציתי להרגיש את הערך שלי לעצמי יותר ויותר, רציתי לראות את עצמי באופן שהוא ראה אותי, אך את כמות של הרצון הזה שלי, אף אחד לא יכל לספק לי, גם לא הוא.
את הכמות הזו יכולתי לספק רק אני לעצמי, אך לא ידעתי זאת באותה נקודת זמן.
מצאתי עצמי מתקשה להתמודד עם הכאב העצום של החללים שנוצרו בי.
בנקודה הזו התחלתי להבין שהחוסר הזה אינו קשור כלל אליו אלא אלי ולאהבה העצמית שלי.
משם החל המהפך שלי, משם החל המסע שלי לפנימיותי, משום שרציתי להבין מדוע אני זקוקה לו כדי להעצים אותי.
רציתי גם לדעת מהן הסיבות לכל הבלבלה שהתרחשה בתוכי.
תיבות פנדורה נפתחו, ומשם המסע שלי לאהבה עצמית.

היום אני חווה כאב, אך הפרספקטיבה השתנתה.
היום אני מרגישה עצב אך נותנת לו מקום ויחס.
היום אני נותנת לאהבה מקום בידיעה שהכאב יהיה חלק בלתי נפרד ממנה.
משום שהיום כשכואב לי אני מחבקת את הכאב שלי, ונותנת לו את האהבה שחסרה בתוכי.

אין זה אומר שאיני כואבת, אך כשהוא מגיע, יש לי כלים כיצד להכיל אותו.

עצתי לכם - תנו לעצמכם אפשרות לאהוב עד כאב כי זה נפלא, תנו לעצמכם מקום לכאב, אחרת לא באמת תוכלו לדעת מה זו אהבה.

באהבה
אלה גפן

הוסף תגובה

randomness