23 ספטמבר 2018,יום ראשון

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

חדשות

בכרמיאל והסביבה

ממתי לאהבה יש צבע?

Share

ממתי לאהבה יש צבע?

איימי מקס הנדלר

"אנחנו אנשים שלא רואים צבעים, בעיניים פקוחות אנחנו רואים אהבה"


בכרמיאל כמה עשרות זוגות מעורבים, כל חתונה שכזו שוברת סטיגמות.
תפיסה? או דעה קדומה? הגיע הזמן לרענן כמה מהתפיסות שלנו.
שוחחתי עם כמה זוגות מעורבים בכרמיאל שאחד מבני הזוג הוא מבני העדה האתיופית.
מתוך סקרים, עולים נתונים, כי נישואי יוצאי אתיופיה עם בני זוג שאינם אתיופים שמספרם הולך וגדל בשנים האחרונות במדינת ישראל.
בכרמיאל יש כמה עשרות זוגות, משפחות עם ילדים שטוענים שבצדק, לא היה להם כלל חשש לפערים התרבותיים ביניהם.
"במקום שיש אהבה, יש כבוד הדדי, נותנים מקום בבית לחגיגות של כולם במשפחה".
לפני שבעים שנה, כאשר אשכנזים ומזרחיים נישאו זה היה בגדר "אסון", עם השנים התערבבו להם בחברה עד שהדבר נעשה טבעי לחלוטין, כשירו של בועז שרעבי- "הלוואי".
אז אכן, התמזגו להם מזרח ומערב.
נישואים בין יהודים ממוצא שונה נתפסים בישראל כהגשמה מובהקת ביותר של החזון של מיזוג גלויות קרבה בין הקבוצות השייכות לעדות שונות ולתרבויות אחרות ומגבשת אותן לקבוצת ארץ ישראל היפה, בעלות זהות ישראלית ומחיקת כל פער שהיה.
דומה שגם עם זוגות מעורבים אשר אחד מהם מבני העדה האתיופית, הזוגות לא "הבהילו" את ההורים ואת המשפחה כולה בבחירת בני הזוג,
מה שמעיד על הלך רוחות יותר פתוח, על התייחסות החברה לזוגות מעורבים.
מתוך שיחה עם הזוגות שהשיבו לשאלותיי, ולתשובות היה מכנה משותף.
התשובות חזרו על עצמם למרות שחלק מהזוגות לא הכירו את הזוגות האחרים.
לטענתם ולצערם עדיין התופעה בגדר אטרקציה.
"קשה לאנשים שלא לשים לב לצבע, קשה להם גם שלא להתייחס,  גם אם הם מפרגנים על כך, משמע שהתופעה עדיין בגדר "אישיו".
אחד מהדברים שאיחד בין תשובותיהם של הזוגות, היתה העיר כרמיאל.
כולם טוענים שכרמיאל היא בית, כייף היה לגדול בכרמיאל, היא חממה אמתית , רחוקים מסטיגמות שידועות שעדיין קיימות במדינה.
אחת הנשים מיוצאי אתיופיה, שיתפה שרק בהיותה בת 18 כשנסעה למרכז, הבינה "שהיא שחורה" הייתה בהלם מהיחס שקיבלה מנוער ברחוב, יחס שלא חזר על עצמו בעולם הכרמיאלי.
 
זוג נוסף סיפר כי:
"ההתמודדות היא רק מחוץ לבית, עם מבטים, עם תהיות, עם התלהבות.
צוחקים על סטיגמות שקיימות, אך זה גם די מתסכל".
 
אני רואה תמונות משפחתיות נהדרות, סבתות מחבקות נכדים, טוענות שקיבלו באהבה וללא כל היסוס את הבחירה של בנם ובתם.
אחת מהן הייתה קצת מודאגת לנכדיה ושיתפה על אפליה שעדיין קיימת במדינה.
על דורות שנולדו כאן ותמיד חושבים שהם עולים חדשים מפאת צבעם.
כשביתה טיילה עם הנכדה הבהירה בעגלה, "תמיד יש עניין סביב צבע הילדים שלרוב נולדים בהירים ומתכהים עם הזמן, אז שאלו אותה אם היא פנויה לעוד עבודה כמטפלת, בזמן שהבת שלי עובדת סוציאלית".
 
הכירו את קסניה מורסה ויצחק קסא:
קסניה בת 26 עלתה לארץ כשהייתה בת 10 מאוקראינה, 16 שנים בכרמיאל,
הכירה את בעלה, יצחק בן 32 שנולד וגדל בכרמיאל.
אחרי כחמש שנים של חברות, קשר אהבה שהלך והתהדק, נישאו השניים לפני חודשיים.
עם המשפחות לא הייתה כלל בעיה, הם קיבלו את השניים בשמחה ובאהבה ובפרט שמצד קסניה הוריה בעצמם- זוג מעורב שמאמין באהבה, בחברות ובכבוד הדדי.
לא היה שום מחסום תרבותי לקבל את השוני, למרות השוני בין המשפחות.
פערים הלכו והצטמצמו והקשרים שמבוססים גם על יחסי כבוד הדדיים בין המשפחות.
קסניה משיבה לשאלותיי בשמחה ואף שמחה לשלוח תמונות.
"נכון שיש עדיין אנשים שחיים בתוך הבועה במדינה ובעולם.
אבל כל עוד אין לי, לנו, כל כוונה לעזוב את העיר כרמיאל שקיבלה אותנו כל כך יפה, בית חם ואוהב, כך שאין לי כלל דאגה לגדל פה גם את ילדיי".

קייס אפרים לאווי מגיב: 
"אני ממש מעודד נישואים מעורבים.
אני חושב שכל קהילה וקהילה צריכה ללמד וללמוד מסורת של קהילה שונה כך יוצרים קירוב כך יוצרים היכרות בין קהילות וזה מה שבסוף גם גורם לאהוב ולהתחתן".

קטגוריה: 

הוסף תגובה