17 אוקטובר 2017,יום שלישי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

בחירות בכרמיאל

בכרמיאל והסביבה

qtgvryvt

בלוג הבחירות של איימי

Share

בלוג הבחירות של איימי

איימי גיל מקס הנדלר

ובחרת ♥  ב- "ואהבת לרעך כמוך". כמו בכל פתיחה של הופעה, יש נגינה נפלאה. הקהל מתרגש וממתין בסבלנות. קורא את התוכניה העשירה עם שמות המשתתפים. כולם יודעים מיהו השחקן הראשי, תמיד יש שחקנים חדשים ועוד כמה ניצבים שימלאו את הבמה, ירעישו וייעלמו עם תום ההצגה ולרב לא נשמע עליהם לעולם.

ובחרת ♥  ב- "ואהבת לרעך כמוך".
כמו בכל פתיחה של הופעה, יש נגינה נפלאה.
הקהל מתרגש וממתין בסבלנות.
קורא את התוכניה העשירה עם שמות המשתתפים.
כולם יודעים מיהו השחקן הראשי, תמיד יש שחקנים חדשים ועוד כמה ניצבים
שימלאו את הבמה, ירעישו וייעלמו עם תום ההצגה ולרב לא נשמע עליהם לעולם.
שש....הוילון הכבד בצבע בורדו מוסת וההצגה  מתחילה.
לרב אני אוהבת לכתוב קומדיות,  אך לא אוותר על כתיבת הדרמה הזאת בזמן האמת.
שמעמידה במרכזה חוויה אנושית מעוררת הזדהות שהקהל מתחבר אליה באמצעות הגיבור.
העבודה קלה, אני לא צריכה לדאוג לריגושים דרמטיים, ולא להוסיף אלמנטים של מתח,
הכל כבר על שם הבמה, כולל בלון אחד שנשאר מהפתיחה
שירד לו האוויר והוא על הבמה מתגלגל מצד אל צד.
מתח.....בחירות.
שם ההצגה עושה את העבודה.
הלוואי ויכולתי לביים את ההצגה הזו.
הייתי שמה פרוג'קטור ענק שיאיר את הדברים היפים
רק את השחקנים היפים ואת המעשים המרגשים.
הייתי מאפרת אותם, למה לא להוסיף צבע?
אבל בלי המסכות שקשה לנשום לתוכם ומתישהו צריך להסירם,
אפשר לבחור בדרמה או קומדיה, אני לא אוהבת סרטי מלחמה.
אבל מעל הכל תלווה מוסיקת רקע נעימה שתלווה בשפה ראותה.
לרב מתובלת בהומור ובאהבה.
תמיד עדיף מאיזה זעקת כאב נוראה.
מילים קטנות שלא מצליחות להגן על הכותב, חושף כאב עד שבא לי פשוט לחבק.
אני עומדת ביציע מתבוננת בקהל, מעיפה מבט אל הבמה
ממש שמחה שאני לא בתפקיד אחר מרכזי.
זה ממש מביך, אני חושבת לעצמי.
ואני לא אחרת, רק אישה בוגרת, שמביטה שנשארת.
אני לא שונה, רק המבט שהשתנה
ואני לא מרשה לעצמי להשתתף בהצגה.
 
הם זוכרים לנופף בדגל שמסמן את הכללים טכניים,
אבל שוכחים דברים משמעותיים יותר.
מה קרה לרקמה האנושית?
למה הם מאפשרים לעצמם לוותר על כבודם.
בוחרים להאמין לכל מה שהם חושבים שיקדם אותם.
מחכה שתגמר ההצגה, ובאמת שלא יהיה צריך הדרן.
אני רוצה כבר להיות אחרי, מבטיחה לתת יד לניקיון העיר.
לא אתבייש לקחת שקית גדולה ולאסוף אשפה, לטאטא בכל פינה.
לא אבקש עזרה, לא אתלונן, עבדתם מספיק קשה,
רק חיזרו כבר לשגרה,
אני כבר הוריד את הוילון כשאסיים ואכבה פה את האור.

הוסף תגובה