11 דצמבר 2017,יום שני

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

בסימטאות ילדותי- ערב ראש השנה בצפת

Share
ו', 30/08/2013 - 17:24 -- רונית

את שולחן החג ביום בראש השנה נוהגים בבתים רבים לקשט ולברך בפירות חדשים, שנה חדשה פירות חדשים, ירקות העונה, כיום הם בכול השנה ואין ייחודיות  בהימצאן על שולחן החג, בעבר בשכונה בה גדלתי בעיבורה של צפת חרפנו את נפשנו הצעירה להשיג בכל מחיר את ניצני הפירות שבשלותם בחג וסגולה לברך עליהם בראש השנה.

עצי פרי למכביר צמחו בעיר הקודש, עיר שנטועים בה ובסביבתה הקרובה עצי תאנה לרוב, עצי זית למכביר כרמי ענבים מתוקים ועצי פרי שאין כיום זכר  להימצאם, הזערורים עץ ענק שצמח סמוך לביתי בינות לענפיו הסתתרו פירותיו האדומים החמצמצים גודלם כשל דובדבן אדום אך פריו הלבן והחמוץ עטוף בקליפה אדומה קשה ובתוכו זוג גלעינים צמודים (  פרי עץ העוזרר)טעמו של הפרי כטעם תפוח יונתן אך דל הפרי ומלחמת קודש ניטשה בין החברים בשכונה להשיג כמות נכבדה לברכת החג, בחנתי היטב את האדומים בודק היסב אם אין סימן וזכר לנקב התולעת שפרי זה חביב היה גם עליה, הן לא נעים שבצלחת הברכה תטייל לפתע תולעת חצופה אוי לבושה.

את פרי הצפפס (שיזף סיני) לא ניתן היה להשיג, גודל הפרי כגודל זית גדול, מסתתר הפרי בענפי העץ עטורים דוקרנים חדים וארוכים כשל שיח הורד, באם לא נזהרת הותירו בך ענפי העץ סימנים שיישארו עד סוכות.

קליפתו של הפרי חומה ירקרקה וטעמו מתוק מדבש, נדירים היו העצים בצפת וסמוך לשכונה שלנו גדל לו עץ בודד בחצר ביתה של רוחלה המשוגעת, כך כינינו אותה ילדי השכונה, מדי ערבו של חג הייתה מתיישבת על כיסא בכניסה לחצר ביתה ומוכרת קונוס נייר עיתון מלא פרי ב50 אגורות, דמי כיס לשבוע ימים שאף אחד מאתנו לא הרהר באפשרות לוותר עליהם בתמורה לשקית צפפס, גם במחיר ויתור הברכה לחג, מה עוד שרוחלה המשוגעת הניחה בתחתית הקונוס פירות ירוקים בוסריים ורק בקצה הערימה למראית עין הניחה מספר צפפס בשלים כדי לגרות את העין.

 לנו הילדים הרוצים להניח על שולחן החג את פרי הצפפס ולחסוך את האגורות בכיסנו, לא נותרה ברירה אלא לפלח את הפרי המתקתק בשעות הליל בעת שרוחלה   נמה על משכבה, וכך מתגנבים ועוברים את גדר האבן הגבוהה ומושיטים יד לענפים הקרובים להסיר מהם את הפרי, ביד רועדת בעלטת הליל ממששים את הענפים וקוטפים בבהילות את הפרי תוך נעיצת דורבני האש בבשרנו מהענפים, שעה ארוכה התקוטטנו לאחר מכן בחלוקת השלל שחלק גדול ממנו ירוק היה ולא ראוי למאכל, בחשכת הליל שריטות מרובות קיבלתי תמורת מעט פרי.

 

ימים של חרדת קודש היו אלה, ההכנות לחג הקיפו את כולם וכל משפחה עמלה בהכנות לחג, טליתות נרחצו בקפידה והתנופפו ברוח על כבלי הכביסה, ריחות התבשילים בערב החג הגירו ריר מפיותינו, התבשילים המתוקים הברכות לחג על הפירות והחזה המתוח בגאווה בעת שאבי ייטול את  הזערורים  והצפפס ויברך שהחיינו, באיזה עמל יזע ודם נאספו פירות אלו והונחו על שולחן החג.

בלכתנו לבית הכנסת עברנו סמוך לביתה של רוחלה המשוגעת, שנה תמימה מחכה היא לראש השנה כדי למכור באגורות ספורות את הפרי החום והמתקתק, יושבת היא על כיסא נצרים בפתח ביתה ואוספת את מעותיה מאנשים הנענים לקריאתה " צפפס מתוק לברכת החג " מה רבה אכזבתה לגלות בבוקר את הקטיף הלילי שערכנו על ענפי העץ. צמוד הייתי לאבי בדרכי לבית הכנסת שרוולי חולצתי הלבנה משוכים עד פרקי אצבעותיי להסתיר את השריטות העמוקות שהותירו בי הקוצים החדים המגינים על הפרי, רוחלה הביטה בזעם בילדי השכונה הצועדים לבית הכנסת מנסה ללכוד במבטה את אותו אחד או יותר ילדים מדממים אשר השחיתו את פרנסתה.

מזה שנים אין אני מוצא זכר לאותם פירות מימים עברו, לשפע הנמצא כיום בחנויות הירקות ובמרכולים אין את הטעמים המופלאים של פעם ואין יחודיות של פרי בעונתו. הריחות והטעמים נותרו בזיכרון מלווים הם אותנו מול השפע היום, אך בטעמך את הפרי כיום נזכר אתה באותם עגולים חמצמצים וחומים מתוקים אשר אינם עוד ואולי לא היו גם והם רק זיכרון של תקופה אחרת שלא תחזור והיא בזיכרון שננחיל לילדינו ונכדינו.

שנה טובה ומתוקה         

הוסף תגובה

randomness