19 דצמבר 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

יזכור

 יזכור_0
517829

אביב

אל-דן

שמות ההורים: 
תמר וערן
חייל: 
חיל אוויר
שנת נפילה: 
2010

בנם הבכור של תמר וערן. נולד ביום כ"ג בתשרי תשמ"ה (19.10.1984) בכרמיאל. אח ללימור, שחר ועמיר.
נקרא על שם סבתו אביבה, אשר אותה לא הכיר. אביב נולד פג, בחודש השביעי להיריון בבית החולים "אסף הרופא", ומיד נלקח לטיפול נמרץ נשימתי בפגייה. הרופאים התריעו כי נשקפת לו סכנת חיים וחששו שהוא לוקה בשיתוק מוחין או בפיגור שכלי. אביב סבל מבעיות בריאותיות רבות ורק בגיל חודש שוחרר הביתה. בשלוש השנים הראשונות לחייו טופל באופן אינטנסיבי והיה במעקב רפואי צמוד. סבו וסבתו סייעו להוריו בגידולו.
אימו סיפרה: "קיבלנו את אביב בהשאלה, כפיקדון יקר ערך. לא משותק, לא נכה, לא חולה ולא פגוע שכלית, נהפוך הוא: ילד בריא ומתפקד, תלמיד מצטיין, בן, אח, ונכד אהוב, חבר מסור ונאמן, אדם טוב לב וערכי... אותו תינוק סיים את בית הספר היסודי "הדקל" עם תעודת הצטיינות גם בלימודים וגם מבחינה חברתית. סיים בהצלחה את התיכון אורט מגדים " (היום אורט פסגות) במגמה ביו-טכנולוגית ואף קיבל תעודת הצטיינות בלימודים ממשרד החינוך".
אביב התקבל לפרויקט "עתידים". בתחילת שנת 2003 סיים טירונות רובאי 02 בבסיס ניצנים, ואחר כך החל ללמוד בטכניון הנדסה אזרחית וסביבתית.אביב סיים את לימודיו בשנת 2007. את תעודת המהנדס שלו קיבלה משפחתו לאחר מותו.
במרס 2007 גויס אביב לחיל האוויר, סיים קורס קצינים ושירת כקצין פרויקטים ביחידת בינוי בבסיס חצור.
לאחר כשנה וחצי בתפקיד ביקש אביב להתקבל לבסיס עובדה כמפקד בקורס קצינים, וכשנענה בחיוב לא היה שמח ומאושר ממנו. הוא פרח מכל הבחינות בתפקידו החדש ומספר ימים לפני מותו התחיל את הקורס השני שלו כמפקד.
מפקדיו, פקודיו וחבריו תיארו את אביב כקצין ואדם מיוחד, נאמן לעצמו ולעקרונותיו ובעל דרך מיוחדת להשקיף על העולם: עם חוש הומור מיוחד, כישורי משחק, שנינות וחוכמה. ללא דעות קדומות. הייתה בו אמונה תמימה בכל אדם. הפתיחות שלו, הלבביות וגם שאיפתו להישגים – אלה נגעו בכל אדם שנקרה בדרכו והוא זכה לאהדה עצומה והערכה רבה מכולם. קשה היה שלא לדבוק באופטימיות שלו.
אביב ניצל כל רגע בחייו, אסף והכניס לחייו הקצרים הרבה חוויות וחברים. בזכות יחסי אנוש מעולים הוא קשר חברויות עמוקות, יצר יחסי אמון וקִרבה; ידע לתמוך, לפרגן ולהקשיב מתוך דאגה כנה ואמיתית. אביב עודד את חבריו, הדברים הטובים יצאו מפיו בקלות ובביטחון משכנע. תמיד אמר את הדבר הנכון בזמן הנכון, שימח והצחיק גם אם מי שמולו היה עצוב. בילדותו לא רקד ולא הלך למסיבות, אולם משבגר התחיל לרקוד סלסה, לנגן בגיטרה ולמד להנות למצות את החיים.
סרן אביב אל-דן נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ט באייר תש"ע (13.5.2010), בתאונת דרכים בדרך לכרמיאל בכביש 85 סמוך לצומת גילון, כאשר האוטובוס שבו נסע פגע במשאית חונה. בן עשרים וחמש וחצי היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכרמיאל. הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים.
על קברו חקקה המשפחה – "קיץ, סתיו וחורף חולפים להם, אך זכרונך ישאר חי לעד – כאביב נצחי".
את השיר "הספר" כתב אביב בשנת 2002: "החיים הם כמו ספר./ הוא נפתח כשאתה נולד,/ וכל בחירה שאתה עושה מאז אותו יום,/ הוא דף נוסף שהפכת בו... אין זה משנה אם הסוף יהיה טוב או רע, בדבר אחד אתה יכול להיות בטוח: זהו הספר הטוב ביותר שקראת אי-פעם!"
ב-2011 נחנכה אנדרטה להנצחתו, בצורת גיטרה, בצומת הרחובות הארזים-הדקל, ליד מקום מגוריו בכרמיאל. בגן הזיכרון בבית הספר "אורט פסגות" בכרמיאל מונצחים החללים בוגרי בית הספר, בהם גם אביב, וכל שם רשום על כלנית.
בסיס עובדה ערך לזכרו "מסע אביב" בנחל יגור. מסע נוסף של חבריו מבסיס חצור נערך בנחל כזיב. בפייסבוק נפתח כרטיס לזכרו.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

brbrbr