22 ספטמבר 2018,יום שבת

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

יזכור

 יזכור_0
517165

סבטלנה

איגולניקוב

שמות ההורים: 
ילנה ואיגור
חייל: 
חיל האוויר
שנת נפילה: 
2005

בת ילנה ואיגור. נולדה ביום כ"ב בסיוון תשמ"ה (11.6.1985) בעיר גומיל בבלרוסיה. אחות לדיאנה ודניס. בשנת 1990, כשמלאו לה 5 שנים, עלתה המשפחה ארצה. בשנותיה הראשונות בארץ התגוררה סבטה בעכו, שם למדה בבית-הספר היסודי "גורדון" ורכשה חברים שאיתם שמרה על קשר עד יומה האחרון. בשנת 1995 עברה המשפחה לכרמיאל וסבטה המשיכה את לימודיה בבית-הספר היסודי "רקפת", משם עברה לחטיבת-הביניים ולבית-הספר התיכון "אורט כרמים". סבטה היתה נערה חייכנית, חברותית ומוקפת תמיד חברים, שידעה מה הן מטרותיה ומה היא מבקשת להשיג בחייה. היא הציבה לעצמה מטרות ולא היססה לנסות להגשימן. היא רצתה לעבור להתגורר בניו יורק וכשהיתה בת חמש-עשרה נסעה לשם וניסתה להגשים את החלום, אך הגעגועים לחברים ולמשפחה החזירו אותה ארצה. סבטה רקמה תוכניות לתקופה שלאחר שירותה הצבאי. היא רצתה ללמוד פסיכולוגיה ולהמשיך ולהתפתח בתחום עיצוב האופנה. היא נהגה לעצב דגמים ולעתים תפרה לעצמה בגדים פרי עיצובה. סבטה אהבה לקרוא ספרות מימי הביניים. היא היתה נערה יצירתית וניחנה בכשרון ציור וכתיבה. שיריה וסיפוריה המרגשים הרבים נכתבו מהלב ונסבו על החיים. ביום 11.1.2004 התגייסה סבטה לצה"ל והוכשרה לתפקיד נהגת סיור בחיל האוויר. היא היתה מרוצה מאוד משיבוצה, אהבה את החיילים ואת הסגל, שהיו לחבריה. בתוך זמן קצר התחברה עם כולם וכשיצאה לחופשות בבית היתה מחוברת לטלפון ודיברה עם כל חבריה בבסיס. היא היתה לחיילת מסורה, חרוצה ואיכפתית. ביום ט"ז בשבט תשס"ה (26.1.2005) נפטרה רב"ט סבטלנה איגולניקוב בבית-החולים רמב"ם, שאליו הגיעה יומיים קודם-לכן במצב אנוש כתוצאה ממחלה. בת עשרים היתה במותה. היא הובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנהריה. הותירה אחריה הורים, אחות ואח. נדיה, חברתה הקרובה ביותר, שליוותה אותה מימי בית-הספר היסודי, מספרת: "סבטה היתה מאוד החלטית, תמיד עמדה על שלה. הילדה הכי אמיתית ולא צבועה שהכרתי. היא נמנעה מלהיתקל במי שלא אהבה, וכולם ידעו שלא כדאי לעצבן אותה... לעומת זאת למי שאהבה נתנה את הכל, והיתה מוכנה ללכת בשבילו עד הסוף, מה שלא יהיה. "כמה חודשים לפני שנפטרה קיעקעה סבטה על רגלה שרשרת פנינים פתוחה ועליה תליון של סמל החיים ובתוכו ורד. הקעקוע סמלי מאוד: הפנינים מסמלות את הרגעים בחיים, השרשרת הפתוחה מסמלת את אי-המחזוריות של הרגעים, רגע שעבר לא יחזור שוב, ולכל דבר יש סוף. סמל החיים מסמל את החיים וחשיבותם, והוורד שבתליון מסמל את היופי והכאב שבחיים... סבטה, אין שעה שעוברת בלי שאני נזכרת בך, מלאכית שלי, זוכרת, כואבת ואוהבת לעד. נדיה."

brbrbr