19 דצמבר 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

יזכור

 יזכור_0
517730

יהודה חיים

אלגריסי

שמות ההורים: 
שבע ורפאל
חייל: 
חיל מודיעין
שנת נפילה: 
2009
בנם של שבע ורפאל. יהודה נולד בקריית שמונה ביום כ"ח באדר א' תש"ל (6.3.1970). הוא היה ילד רביעי במשפחה בת חמישה ילדים, אח ליוכבד, גבריאל, רונית ותמיר. יהודה גדל והתחנך בקריית שמונה, למד בבית ספר ממלכתי-דתי "עוזיאל" והשלים י"ב כיתות בתיכון הדתי "המתמיד". לאורך כל השנים הוא הצטיין בלימודים, ובמקביל היה פעיל בחיי בית הספר ואף כיהן כיושב ראש מועצת התלמידים בתיכון. בשנות בית הספר התפתחה אצל יהודה אהבה לספורט, ובמיוחד לכדורגל. קבוצת הכדורגל האהודה עליו הייתה בית"ר ירושלים, שאחרי משחקיה והצלחותיה עקב בהנאה רבה לאורך שנים. יהודה התגייס לצה"ל ב- 27/10/1988 ושירת בחיל מודיעין. בתום שירות החובה הוא המשיך לשירות קבע. במהלך שירותו יהודה בלט במנהיגותו והתקדם בתפקידים ובדרגות. הוא קידם פרויקטים גדולים, סיפר אביו, ותמיד ידע לחשב ולתכנן כמה צעדים קדימה. מפקד היחידה סיפר: "יהודה שירת ביחידתנו עשרים ואחת שנים והיווה דוגמה ומופת לכלל אנשי הקבע והקצינים בה. יהודה היה אדם נעים הליכות, חרוץ, בעל כישורים מקצועיים גבוהים ויכולות ארגון ועשייה יוצאות דופן ... יהודה התקדם במגוון תפקידים ביחידתנו עד לתפקיד ראש מדור ההוצאה לאור, אותו מילא בהצטיינות מקצועית ופיקודית". יהודה מונה לראש מדור ההוצאה לאור בפיקוד צפון בדרגת רב-נגד בשנת 2002. מעבר לתפקידיו הצבאיים בלט יהודה גם בפעילות חברתית – בין היתר הוא עזר לחיילים בודדים בצרכיהם השונים, אירח אותם בחגים, סייע לחיילים מוגבלים בפתרון בעיות ושמר על קשר עם פקודיו גם אחרי שחרורם, תוך שהוא מוודא שהם משתלבים בחיים האזרחיים. מפקדו סיפר: "... יהודה גילה רגישות יוצאת דופן לפקודיו ולכלל חיילי היחידה, ולצד מאמציו הבלתי פוסקים לשיפור תנאי עבודתם ושירותם ידע להבחין באלה שנזקקו ליותר עזרה וסייע להם אישית, בדרכו השקטה, הצנועה והייחודית". חייליו של יהודה סיפרו על הקשר איתו: "יהודה, אתה היית הגיבור שלנו. ההערכה והאהבה שלך ליוו אותנו בכל צעד ובכל דרך. היית כמו אבא בשבילנו, שדאג, שתמך. לא היה מצב שניכנס אליך למשרד עם איזה בעיה ולא פתרת אותה באותו הרגע. טובת החיילים הייתה בסדר העדיפות הראשון שלך, קודם כול הפרט ... אין דבר שעמד בדרכך, אין דבר שאי אפשר לעשות. הכול ברצון ולך היה רצון גדול לכל דבר שעשית, חדר כושר, מועדון, טיולים, ימי כיף, טלוויזיה בכל חדר. כל זאת עשית מטוב לב ומרצון, והרשימה עוד ארוכה". בשנת 1994 נישא יהודה לצילה. היא סיפרה: "אני ויהודה הכרנו בשנת 1992 בפיקוד צפון יחידת מודיעין. אני גויסתי לצבא והוא גויס לקבע. ברגע שראיתי אותו הבנתי שהוא אדם מיוחד בעל מעלות טובות ולב רחב. הוא תמיד אהב לעזור והתייחס לכולם ברוגע ובשלווה. הוא לא זלזל באף אדם, כולם בעיניו היו שווים וזה שבה את ליבי ... בשנת 1994 כבר עמדנו מתחת לחופה, החתונה הייתה יפה ושמחה ואנחנו היינו מאושרים. כולם ידעו שיש בינינו אהבה כבוד וקשר מיוחד, ויותר מזה אי אפשר לבקש". צילה ויהודה בנו את ביתם בכרמיאל. "גרנו בכרמיאל בבית שכולם אהבו לבוא אלינו", המשיכה צילה, "כי כיבוד והכנסת אורחים היה אחד הדברים האהובים על יהודה עד יומו האחרון". אחרי המעבר מקריית שמונה הקפיד יהודה לשמור על קשר עם משפחתו הענפה בעיר, ונהג לבקר את הוריו מדי כמה ימים. בכרמיאל נולדו שלושת ילדיהם של צילה ויהודה: גל דוד שנולד בסוף 1998, והתאומות אורי ואריאל שנולדו במחצית 2002. עם בואו של גל לעולם הוכיח יהודה את עצמו כאב למופת, ועל שעות היעדרותו הרבות מהבית במהלך השבוע הוא פיצה בשבתות, אז הקדיש את כל כולו לגל, עם נתינה ואהבה ענקית. כשנולדו התאומות היה יהודה בתהליך חפיפה של שנה לקראת תפקיד חדש – ראש מדור הוצאה לאור בפיקוד צפון – אך הוא מצא תמיד דרך לשלב בין התפקיד האחראי למשפחה, וכדברי רעייתו ידע לתמרן בין המשפחה לצבא והיה שותף מלא לחיים. יהודה היה אדם נעים הליכות, ביישן, צנוע ומסתפק במועט. כבר בהיותו תלמיד בבית ספר עסק בפעילות חברתית, והמשיך בכך גם בבגרותו. במהלך השנים הוא היה מעורב, בין היתר, בפעילויות עזרה לנזקקים ובצביעת בתי קשישים. גם אחרי שעזב את העיר המשיך לעזור לכל הפונים, כשלא פעם תרם מכיסו למענם, ואף הקפיד להגיע לביקורים תכופים ולשמור על קשר טוב עם אנשי הרשות המקומית. חבר של יהודה סיפר: "כל מי שמכיר אותך, יהודה, יודע שאתה מיוחד מאוד. שילוב מקסים של אינטליגנציה רגשית, טוב לב, כוח רצון, אהבת הזולת והיכולת למצוא טוב בכל דבר ... תמיד עוזר, תמיד שואל, מקשיב ונכון לכל דבר. אתה חבר מתנה! האל חנן אותך בלב שומע ומבין שהייתה בו תמיד פינה לכולם ... תמיד ידענו כי ניתן לבטוח בך, לסמוך עליך, כאיש מקצוע ויותר מכול כאדם". בשנת 2007, אחרי שנתקף בכאבי ראש חזקים, נבדק יהודה ונתגלה גידול במוחו. "בשנייה העולם התהפך", כתבה צילה, "וחיינו הפכו לתהום שקשה מאוד לתאר במילים. השגרה נשברה והמחלה שינתה את חיינו ואת גורלנו". במשך למעלה משנה יהודה עבר מגוון טיפולים כימותרפיים ושני ניתוחים, אך ללא הועיל. רב-נגד יהודה חיים אלגריסי נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ' באדר תשס"ט (16.3.2009). בן שלושים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. יהודה הותיר אישה, בן ושתי בנות, הורים, שני אחים ושתי אחיות. על מצבתו של יהודה נכתב: "אהבת חיי, תשמור על ילדינו. נמשיך באהבה את דרכך ולנצח נזכור אותך". ספד ליהודה מפקדו: "הליכתו של יהודה מאיתנו היא אבידה גדולה של עמית, מפקד ומעל לכול – אדם וחבר יוצא דופן". ספדו חייליו של יהודה: "יהודה, אין לתאר במילים איזה מפקד היית משכמו ומעלה, שדואג, שאוהב, שתומך, שמרים אותנו כשצריך. ועכשיו שאתה כבר לא כאן הדמות שלך מלווה אותנו לאורך כל הדרך. לא נשכח לעולם את הערכים שהשרשת בנו, ואת הדרך שלך נמשיך ... היית עמוד האש לפני המחנה, ועכשיו נותרנו רק המחנה ומרגישים את החלל הענק שהותרת". כתבה צילה, אלמנתו של יהודה: "היו לנו רגעי אושר שמלווים אותנו עד היום, והילדים זוכרים את הדברים הקטנים של השגרה שלעולם לא נוכל לשכוח. אין יום שאנו לא נזכרים ומדברים על יהודה, ולכל אחד מהם יש חופש ביטוי לומר את מה שהוא מרגיש ולהביע את הגעגוע ... יהודה חסר לנו מאוד. אני מאמינה שיהודה מלווה אותנו בכל רגע, מאיר את חיינו ומצייד אותנו בכוחות להמשיך להתמודד. אנו מתגעגעים, אוהבים אותו ומאמינים שהוא מחייך אלינו בגאווה מלמעלה ומכוון את דרכינו רק לטוב". (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
brbrbr
randomness