22 ספטמבר 2018,יום שבת

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

יזכור

 יזכור_0
513682

יעקב (קובי)

גבאי

שמות ההורים: 
חנה ומרדכי
חייל: 
חטיבת צנחנים
שנת נפילה: 
1993
בן חנה ומרדכי. נולד ביום כ"ז באב תשל"ג (25.8.1973) בכרמיאל. הבן הצעיר במשפחה בת שלושה ילדים. קובי למד בבית-הספר היסודי "אשכול" ובמגמת מכניקה ומכונות בבית-הספר התיכון "אורט הורוביץ" בכרמיאל. כבר בבית-הספר היסודי רכש קובי חברים רבים והיה מקובל מאוד בחברה. כך מתארים אותו מוריו: "ניחנת ברצון עז והשקעת מאמצים, לא ויתרת על שום פרט ו'נדנדת' לנו, המורים, עד שהבנת את הכל. כן וישר היית ומלה שלך תמיד היתה מלה. היית איש רעים, ותמיד היית מוכן לעזור לכולם". ומוסיפה היועצת החינוכית, מרים: "הצבת לפניך מטרה - להגיע לרמת הבגרות, להצליח ולהוכיח לך ולכל הסובבים אותך שאתה תעמוד במשימה ודבר לא יהווה עבורך מכשול. אכן, הגעת ליעד וסיימת בהצלחה את לימודיך". קובי היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" כחניך וכמדריך. הוא היה חובב ספורט. בגיל שתים עשרה התאמן בקאראטה, אך בעיקר הצטיין בשחייה והתקבל לנבחרת השחייה של "הפועל" כרמיאל. קובי התנדב להדריך בני נוער במועדון הקהילתי בשכונתו. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון הכיר חברים חדשים, היו לו חברות רבות, עד שפגש את חברתו קרן, שליוותה אותו עד יומו האחרון. הוא הרבה לבלות עמה ועם חבריו, וניחן בשפע של שמחת חיים. מספר אחיו, עמי: "ככל שהתבגרנו נוכחתי בצדקת דרכך ולמדתי רבות ממנה. גישתך לחיים היתה יותר קלילה, פחות רצינית. חי את הרגע ונהנה מן החיים. בחייך הקצרים הספקת ליהנות די הרבה ועל כך לבי מלא שמחה". שאיפתו הגדולה של קובי היתה להיות חייל קרבי ובמיוחד להתקבל לחטיבת הצנחנים. בזכות כוח רצונו העז הצליח להגשים חלום זה. בראשית אוגוסט 1991 גויס קובי לצה"ל והתנדב לחיל הצנחנים. הוא עבר את הגיבוש בהצלחה, עבר טירונות וסיים את מסלול הכשרת הלוחם, עבר קורס מ"כים וקורס צניחה. סיפר מפקדו: "לקובי לא היה קל, אולם רצונו העז והמוטיבציה הגבוהה סייעו לו לסיים את המסלול, לעמוד בטקס הסיום ולחשוף את הרקע הירוק מתחת לכנפי הצניחה". במסגרת אימוניו עלה עם הפלוגה לתעסוקה מבצעית באיזור הביטחון בלבנון. במהלך היתקלות עם מחבלים נהרגו מפקד הפלוגה שלו, מפקד המחלקה ולוחם ביחידה ונפצעו חבריו. קובי חש לעזרתם והגיש להם את הטיפול הנחוץ. ביום ד' בסיוון תשנ"ג (24.5.1993) נפל קובי בקרב בלבנון והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. השאיר אחריו הורים, אחות - דינה ואח - עמי. בן עשרים היה בנופלו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "קובי נהג נגמ"חון, ומסירותו ומקצועיותו ראויים לציון. קובי יצא לכל משימה כאשר חיוך על פניו, מלא התלהבות היה בוחר את הכלי שאותו ינווט באותו יום. בכל עצירה, קצרה או ארוכה, דאג קובי בחריצות לכלי, בדק את תקינותו וכשירותו. כך ביצע מדי יום. קובי, הכרתיך מקרוב. אזכור תמיד את גופך הצנום. את החיוך וההתלהבות. אזכור את ההתמדה והיכולת, המקצועיות הגבוהה. נזכור אותך תמיד, המשקיען של הפלוגה". חבריו הקדישו לזכרו חלקת יער בחורשת אורנים בכרמיאל, ובה אנדרטה לזכרו. (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
brbrbr