15 אוקטובר 2018,יום שני

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

יזכור

 יזכור_0
517221

סופיה

פרידזון

שמות ההורים: 
לודמילה ולאוניד
חייל: 
חיל לוגיסטיקה
שנת נפילה: 
2005

בִּתם של לודמילה וליאוניד. נולדה ביום כ"ז בתשרי תשמ"ו (12.10.1985) בעיר גורקי ברוסיה. אחות צעירה לעינת.
המשפחה עלתה לארץ בשנת תש"ן, ב-13.12.1990, והתיישבה בכרמיאל.
בשנת 1992 החלה סופיה ללמוד בבית הספר היסודי "הפרחים", לאחר מכן עברה לחטיבת הביניים "הורוביץ" ולמדה בכיתת ספורט במשך שלוש שנים. בספר המחזור בסיום חטיבת הביניים נכתב עליה: "הגביע מגיע ל: פרידזון סופיה; על: עודף מרץ. תכונות המנצחת: סופיה שלנו עוזרת לכל העולם / ואת הראש מסובבת לכולם / בהפסקה אותה תמצאו צוחקת אבל בשיעורים היא לא משחקת / בגיטרה מנגנת ובציור ועיצוב מצטיינת. שאיפות לעתיד: מעצבת / מנחה".
בתיכון "הורוביץ" למדה במגמת כימיה-ביולוגיה לבגרות מלאה.
סופיה הייתה ילדה מאוד פעילה, ערנית ומלאת שמחת חיים. היא אהבה לשחק עם חברות ולצייר, הייתה סקרנית ומתעניינת.
יעקב לנדסמן, עמית לעבודה של האב ליאוניד, ומי שערך את הספר לזכרה, הכיר את סופיה כילדה: "שם התואר שהייתי קושר בדמיוני לסופיה... הוא 'פִּלפּלית'. ילדה עם נוכחות, פונה ומדברת גם אל מבוגר זר כמוני, נבונה ומבינה, ילדה מקסימה..."
סופיה למדה ריקודים סלוניים, התנסתה בנגינה בכלי נגינה שונים ואהבה במיוחד לנגן בגיטרה. בגיל ההתבגרות התחילה להתעניין בפסיכולוגיה וקראה ספרים רבים בנושא. תמיד הקדישה חלק ניכר מזמנה הפנוי לקריאת ספרים.
המחנכת שלה בתיכון, דיאנה בוכור, סיפרה: "את סופיה הכרתי לפני חמש שנים, נערה בת שש-עשרה, בכיתה י', בפתח חייה. אחד הדברים הראשונים שבלטו אצל סופיה היה האור – האור הקורן ממנה, כולה יופי פנימי וחיצוני ניכר לכל מסתכל. כמורה ומחנכת ידעתי להעריך את סקרנותה והתעניינותה בתחומים רבים ושונים אשר בכולם הייתה מוכשרת. סופיה תמיד הייתה נערה פעילה בתחום הלימודי, בספורט, בתחביבים, בקריירת הדוגמנות והמשחק שהייתה בפתח. יחד עם זאת תמיד הייתה ונשארה חברה טובה ונאמנה לכל הסובבים אותה. לאחר תקופה נפגשנו שוב, הפעם בזמן שירותה הצבאי. שמחתי לפגוש את אותה נערה, עם אותה שמחת חיים, שהשתלבה בצורה יוצאת מן הכלל. סופיה שיתפה אותי בתוכניותיה הרבות לאחר שחרורה מהשירות הצבאי, תוכניות שהתנפצו ונעלמו ברגע אחד כואב ובלתי נשכח. סופיה תמיד תישאר בזיכרוני אותה נערה יפה, עם חיוך מלאכי, מלאת שאיפות וחלומות".
ביומנה כתבה סופיה מחשבות, לבטים, חלומות, על הפחד מהמוות ועוד. בין היתר כתבה על המתח שבין הצורך להשקיע בלימודים לבין הצורך שלה בחברה ובבילויים עם בני גילה: "הייתי רוצה להיות אחותי, אני מאוד מעריצה אותה על שישבה כל חייה ולמדה, והגיע לאן שהגיעה, ועוד תגיע רחוק מאוד... אני קצת מקנאה בסבלנות הזו שיש לה ובכוח הרצון... האם גם אני יכולה להיות כמוה ולהגיע לאן שהיא עכשיו, ובכלל לייצג את המשפחה שלנו כמשפחה מתורבתת ואינטליגנטית?... אני יודעת שאסור לי בגלל הציונים להזניח הכול, שבקטעים האלו בעצם בן אדם בודק את עצמו אם הוא מסוגל לעבור גם זמנים קשים. כן, בשבילי הם קשים. זה בטח נשמע מגוחך, נכון? אבל ציונים, כמה שזה לא נראה לעין, מאוד חשובים לי!"
סופיה ידעה למצוא שפה משותפת עם כל אדם בכל גיל; אך בייחוד אהבה ילדים, והילדים מצידם השיבו לה אהבה ותמיד שמחו לראותה. היא ידעה לארגן ימי הולדת, להפעיל ילדים ולשמחם.
היא התעניינה במשחק, בתקשורת ובדוגמנות וכבר בגיל שבע-עשרה הספיקה להכיר את עולם הזוהר, בהתחלה כאשר השתתפה בהפקה של קליפ מוזיקלי. בנובמבר 2003 זכתה במקום ראשון בתחרות יופי, וקטפה את תואר "מיס כרמיאל". היא הצטלמה ל"בוק", לקראת תחרות יופי בינלאומית, השתתפה בקליפ שהוקרן גם בחו"ל, ואף עברה אודישנים ושיחקה בסרט של סטודנטים במגמת תקשורת וצילום. סוכנויות דוגמנות רצו להחתים אותה על חוזה דוגמנות, אבל היא סירבה לתנאים שהציעו לה, נמנעה מלהתחייב לתקופות ארוכות ולא חתמה. חלומה הגדול היה להיות שחקנית ולא דוגמנית.
סופיה הייתה נערה מיוחדת מאוד ומרשימה, על כן הייתה מוקפת תמיד בחברים רבים שהעריכו ואהבו אותה. היא הייתה חברה נאמנה שאפשר לסמוך עליה. מירה חברתה סיפרה: "היית מקדישה, תומכת, מפרגנת, מציעה פתרונות. הייתה בך המון רוחניות, התעניינת במיסטיקה, בפסיכולוגיה, בפירושי חלומות, באסטרולוגיה. אף פעם לא היה משעמם איתך ותמיד היה כיף לדבר איתך על תחומים שונים..."
בזמנה הפנוי אהבה סופיה לבלות עם חברים, לרקוד, לצחוק ו"לעשות שמח". מדי ערב שבת היא יצאה למסיבה או ליום הולדת, והסתדרה עם בנים אפילו טוב יותר מאשר עם הבנות, והיו לה ידידים טובים רבים. בנים לא עמדו בקסמה, נמשכו אליה ואהבו אותה, אך סופיה לא ידעה במי לבחור ושברה לבבות, שלא במתכוון.
יופייה הפנימי קרן החוצה. היא הייתה טובת לב, חכמה ומוכשרת. היא נהגה לנתח מקרים וסיטואציות שנתקלה בהם מהיבטים מיסטיים ועמוקים. תמיד היו לה רעיונות מקוריים ויצירתיים.
אולה, חברתה הקרובה של סופיה, סיפרה: "החברות שלנו התחילה בחופשת הקיץ בין כיתה ט' לכיתה י', כאשר נסענו יחד לאילת שתינו ועליזה. נהנינו שם, בילינו, גרנו יחד במשך שבוע ועשינו הכול יחד. מיד הרגשנו את החיבור שיש בינינו, וכשחזרנו מאילת המשכנו להיות בקשר ונעשינו החברות הכי טובות. היינו באותה כיתה י' ואותה שנה הייתה הזמן הכי כיפי שלנו. עשינו המון שטויות וצחוקים והיינו ביחד מבוקר ועד ערב. בבית הספר ולאחריו..." השתיים התקרבו וחשו זו כלפי זו כאחיות. בכיתות י"א וי"ב המורים העירו להן על דיבורים וצחוק בשיעורים, ולעתים אף הענישו אותן. אך הדבר מעולם לא הצליח להעכיר את מצב רוחן, משום שסופיה ואולה הוסיפו לצחוק. "ידענו עם כל זאת גם להיות רציניות בלימודים," סיפרה אולה, " היינו לומדות יחד למבחנים ולמבחני בגרות. סונקה הייתה עוזרת לי תמיד בהיסטוריה, בתנ"ך ובספרות, כי היא הייתה ממש מצוינת במקצועות האלו, ואני הייתי עוזרת לה במתמטיקה, באנגלית ובלשון. ממש השלמנו זו את זו..."
סופיה התרגשה מאוד לקראת הגיוס. היא לא ידעה איזה תפקיד כדאי לה לבקש בבקו"ם, ומה היא רוצה לעשות בצבא. ב-17.8.2004 היא התגייסה לצה"ל, והקשר עם חברותיה הקרובות נמשך בעיקר באמצעות שיחות טלפון. אולה תיארה תקופה זו: "... היה לנו פחות זמן להיפגש, בגלל הצבא והאימונים שלי. זה מאוד העציב אותנו שאנחנו לא יכולות להיות ביחד כמו פעם בתקופת בית הספר, אבל זה לא שינה את היחסים שלנו. המשכנו לאהוב זו את זו וידענו שאם נצטרך משהו, לא משנה איפה נהיה ומה נעשה, תמיד נוכל להתפנות ולעזור האחת לחברתה. מדובר באהבה כל כך גדולה וכנה... היא הייתה מוכנה לעשות הכול בשבילי... מתגאה בי ובהישגים שלי, כמו שאף אחד לא עשה, ואני הייתי מודה לאלוהים שיש לי כזאת חברה מדהימה, שאני יכולה לסמוך עליה".
סופיה נשלחה לטירונות במחנה 80, ונאמר לה כי תשובץ אחר כך בחיל האוויר. היא שמחה, משום שלטעמה מדי חיל האוויר הבהירים יפים בהרבה מאלה הירוקים, אולם בתום הטירונות הודיעו לה שהיא מיועדת לחיל ירוק, כמש"קית מתנדבים. ציפיותיה להיות בחיל האוויר נכזבו, למרות זאת היא שמחה בתפקיד שהוצע לה. סופיה סיימה בהצטיינות קורס מש"קיות מתנדבים בחיל הלוגיסטיקה והוצבה בבסיס נעורה שבצפון. התנאים בבסיס היו קשים לסופיה, ונגישותו לא נוחה. לדברי חברתה הטובה אולה, היא "סבלה שם מאוד מכל הבחינות, אבל סונקה הייתה בן אדם שיודע להשיג כל מה שהוא רוצה בחיים. היא פשוט יודעת איך לעשות את זה!" אחרי כחצי שנה בבסיס נעורה ביקשה סופיה לעבור לבסיס אחר. בהתחלה סורבה בקשתה. היא לא ויתרה, התעקשה והמשיכה בשיחות עם מפקדיה ובניסיונות שכנוע, ולבסוף הצליחה להביא להעברתה למפקדת מכלול עמיעד, שבעוצבת הגליל בפיקוד צפון. שם היו תנאים נוחים יותר והגישה לכרמיאל קלה יותר.
אמנם התפקיד העסיק אותה רק חלק מן היום וכבחורה אנרגטית, חובבת אקשן ותנועה – התפקיד לא הלם את ציפיותיה, אבל היא מילאה אותו כמיטב יכולתה. לאחר תשעה חודשי שירות קיבלה סופיה דרגת רב"ט.
בדברי התנחומים שכתב סגן-אלוף שמעון אלחרר, מפקד היחידה, למשפחת פרידזון הוא ציין כי סופיה "שירתה ביחידתנו כאחראית מתנדבים וביצעה את תפקידה במסירות ובאהבה תוך הרגשת שליחות ואחריות. סופיה הרגישה זיקה לתפקידה, במיוחד לאור העובדה שציבור המתנדבים איתו עבדה היה חלק מנוף תרבותה והווי חייה. לא היה אדם מתאים יותר ממנה לביצוע תפקיד זה... עשתה תפקידה בחרדת קודש תוך נתינה ואכפתיות כלפי המתנדבים. סופיה הייתה מעורה בכל הנעשה ביחידה והייתה שותפה מלאה בהווי היחידה ובתחום החינוך. בסופיה היה הכוח והרצון להצליח, היא ראתה את שירותה הצבאי כחלק חשוב, ממנו ניתן ללמוד ולהתקדם. אין ספק כי אתם, משפחתה, היוויתם לסופיה דוגמה אישית ועל פיה פעלה".
בזמן שירותה בצבא השתתפה סופיה בתחרות יופי בינלאומית וירטואלית, "סולמיף". בתחרות השתתפו יותר מאלף בנות ממדינות שונות, ובהן רוסיה, אוקראינה, גרמניה, ישראל ואף אוסטרליה. סופיה זכתה במקום השלישי וכפרס נסעה לפראג וזכתה בהזדמנות להפיק פורטפוליו של תמונותיה אצל צלם מפורסם. אך היא לא הספיקה לעשות זאת. ביום שבת, ה-2 ביולי 2005, נסעה סופיה לבילוי עם חבריה בכנרת. ליד צומת חנניה התנגשה המכונית שבה נסעה במכונית אחרת וסופיה נהרגה במקום. בשנייה אחת נגדעו חייה של ילדה יפה ומוכשרת.
רב-טוראי סופיה פרידזון נפלה בעת שירותה ביום כ"ה בסיוון תשס"ה(2.7.2005). בת תשע-עשרה הייתה בנפלה. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. הותירה אחריה הורים ואחות – עינת.
הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, כתב למשפחה: "מפקדיה של סופיה מספרים כי הייתה חיילת איכותית אשר שאפה להצליח בכל מעשיה. סופיה ביצעה את המוטל עליה לשביעות רצונם של מפקדיה, מתוך אכפתיות רבה והפגנת אהבה וחום כלפי החיילים שאיתם באה במגע במסגרת תפקידה".
אולה חברתה הספידה אותה: "היה לי הכבוד להכיר בחורה מקסימה, יפהפייה, חכמה, מצחיקה, תומכת, עוזרת ואכפתית כמוך. היה לי עוד יותר כבוד להיות החברה הכי טובה שלך. אוהבת אותך לנצח נצחים, תהיי חרוטה אצלי בלב לעד".
חברתה ליליה פלדמן נפרדה ממנה במילים: "אני כל כך אוהבת אותך! בחיים אני לא אשכח אותך. איך אפשר לשכוח מישהי כמוך כל כך יפה, מלאת חיים, תמיד עם חיוך. תמיד היית שם בשבילנו כשהיינו צריכים, ידעת לתמוך ולעשות לנו טוב על הלב. מכיתה ז' היינו ביחד, אני, את, עליזה, אולגה ואלה – ידענו הרבה חוויות וחווינו הרבה אכזבות ביחד... מי האמין שטעות אחת תיקח אותך מאיתנו, כל כך קשה להאמין ולקבל את זה! כואב הלב שאת עכשיו לא פה איתנו, ואני מבקשת סליחה ממך שבשנה האחרונה קצת התרחקנו. כל כך מצטערת שלא ניצלתי כל דקה ושנייה להיות איתך... את, עם יופייך כמלאך, תהיי המלאכית שלנו... תמיד תישארי חלק ממני..."
ליליה חיברה שיר לזכרה של סופיה: "איך קטפו פרח מושלם / איתך האושר נעלם / גם אם את עכשיו לא לידנו / אותך לנצח ננצור בליבנו. / את רק התחלת את החיים / הדרך עוד הייתה לפנייך... / תמיד היית מוקפת בחברים / ניצלת כל רגע בחייך הקצרים... // השארת אותנו כואבים / כולם אותך פה אוהבים / לראות עוד פעם... מקווים / אלוהים קוטף רק את הטובים".
אחד מחבריה, בוריס דופליאנוב כתב: "מיד כשהכרנו ידעתי שאת מלאת חיים ושמחה, אופטימית ועושה חיים. תמיד כשנפגשנו את צחקת והצחקת. אף פעם לא אשכח את הצחוק שלך, שהיה בו חן מיוחד כזה שאין לאף אחד..."
מאריק נזכר: "מהרגע הראשון שהכרתי אותך התאהבתי בך – באופי המדהים, בצחוק המיוחד שלך. כל כך אהבתי לבלות איתך זמן, גם כשהייתי עצוב היית גורמת לי תוך שניות להפוך לאדם הכי מאושר והכי שמח שיש..."
גם חברתה אליסיה (ליהי) פלייב הספידה אותה באומרה: "אף פעם לא היית צפויה, תמיד חיפשת הרפתקאות... היית מגבשת אותנו המון כחברות... רצינו לפתוח מקום (סלון יופי), את כל כך אהבת את הפרסום, המשחק... היית כל כך זוהרת... בכל מקום שהיית מגיעה אליו היה אור... כל הזמן רצת, רצית להספיק הכול, לטעום מהדברים הכי טובים, הגעת כל כך רחוק בפרק זמן כל כך קצר..."
ספר זיכרון נכתב על סופיה, ובאתר של אלר"ם (אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים) נפתח דף לזכרה:   
http://www.idf.il/atal1/izkor/main.asp?nid=40641

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

brbrbr
randomness