15 אוקטובר 2018,יום שני

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

יזכור

 יזכור_0
517869

אברהם

רחמים

שמות ההורים: 
לילה לאה וניסים
חייל: 
חיל חימוש
שנת נפילה: 
2010

בן לאה וניסים. אבי נולד בנהריה ביום ו' בתשרי תשכ"ו (2.10.1965). ילד רביעי להוריו, אח של זהבה-שירה, שמעון, נועה ומירב. מירב נולדה כשמונה שנים אחרי אבי, כך שבמשך אותן שנים הוא היה בן הזקונים בבית – אהוב מאוד, שובב גדול ומי שזכה לפינוקים רבים מכולם.
אבי היה ילד סקרן ושובב, שאהב לפרק מכשירי חשמל ולהתמודד עם הרכבתם מחדש. חינוכו החל בנהריה, בגן "סביון", והמשיך בגן חובה של הגננת אהובה, שם הוא בלט כילד פעלתן וחברתי. הוא המשיך לבית ספר יסודי "טרומפלדור" בעירו ולחטיבת ביניים ב"עמל".
אחרי שאבי החל תיכון ב"עמל" בנהריה הוא החליט לעבור לבית הספר להנדסאים במכללת "יד נתן" ששכנה סמוך לעכו, בתנאי פנימייה. אלא שהחיים האלה לא התאימו לו, ואבי עבר למסלול לימודי חימוש בבית הספר, ללא פנימייה. אבי לא סיים י"ב כיתות בבית הספר, וכך הסביר המחנך שלו לאימו – אבי מבין היטב את כל החומר, הוא פשוט משתעמם ולכן בורח מהכיתה.
כתשע שנים אחר כך, בהיותו בצבא, אבי השלים את לימודיו בבסיס "מחווה אלון", למד באופן עצמאי בביתו ובשנת 1991 עבר בחינות בגרות בהצלחה מלאה. וכמו הלימודים שהשלים לבד - אבי היה אוטודידקט שהתעניין בנושאים רבים ולמד אותם באופן עצמאי. כך למד, למשל, דרך האינטרנט ובעזרת חברים איך לתקן מחשב ואיך להמיר קלטות לקובצי מחשב, וכך בתחומים נוספים.
ביום 13.11.1983 התגייס אבי לצה"ל. הוא שירת בחיל חימוש, ובתום שירות החובה המשיך לשירות קבע רב שנים בחיל במסלול מאתגר ומרתק.
בשנת 1985 אבי עבר קורס מכונאי ברדלס, ואחריו שירת במחנה "ירדן" ברמת הגולן. בהמשך שירת בלבנון, וב-1996 עבר לשרת באוגדה 14, במחנה עמיעד.
במהלך השנים אבי עבר בהצלחה קורסים מגוונים, ביניהם קורס מקצועי בנושא נגמ"שים, קורס בתחום קירור ומיזוג אוויר וקורס משאבי אנוש. בשנת 1998 סיים אבי בהצלחה קורס מנהלי עבודה, ומאז שירת בתפקיד זה בנוסף להיותו בוחן נגמ"שים.
בחודש דצמבר 2005 סיים אבי בהצלחה רבה קורס הנדסאים והוסמך כהנדסאי מכונות ורכב. פרויקט הגמר שלו היה בנושא מערכת בקרת נקישות במנוע בנזין.
במהלך שירותו אבי התקדם בדרגות, והגיע לדרגת רב-סמל בכיר. לאורך שירותו רב השנים זכה אבי לתעודות הצטיינות רבות. בין היתר הוא נבחר לנגד מצטיין בשנת 1998 – במלאת יובל למדינת ישראל. כעבור ארבע שנים שוב נבחר כמצטיין העוצבה ובשנת 2005 היה מצטיין אוגדה 143.
אלוף משנה הושע, מפקדו של אבי, סיפר על היכרותם רבת השנים: "פגשתי את אבי לראשונה לפני שנים רבות, בשעת לילה מאוחרת, תוך כדי אימון בערבות צאלים. הייתי סגן מפקד גדוד, נתקע לנו כלי ואבי הגיע לחלץ. כרגיל, בבגדי עבודה, ידיים חמות וגרומות ולב של זהב. הביא איתו את החיוך הביישני, את הרוגע והביטחון האופייניים לו כל כך. מיד הבנת שאין בעיה שהוא אינו יכול לפתור, וכל זאת בענווה שובת לב.
בהמשך, כמפקד חטיבה, זכיתי להכיר את אבי יותר – כעמוד התווך של החטיבה. גם בשעות לחץ אינטנסיביות היה משרה רוגע על כולם. מקצוען, בעל הבנה עמוקה בכל תחום. שום משימה לא הייתה גדולה מדי עבורו. אבי השקיע את הנשמה בכל דבר שעשה. איש עבודה חכם וחרוץ, תמיד אמר ביושר את אשר חשב.
אבל יותר מהכול היה אבי כעין אבא. הכול סמכו עליו והתייעצו איתו. אב דואג לנגדים, מתעניין ובקיא במצוקות החיילים, דואג לתמוך ולנסוע לבתיהם בערב חג לחלק סלי מזון. ויחד עם זאת – לחנך ולהציב גבולות.
אבי היה איש של שלום, תמיד התרחק מריב וממחלוקת, בלי אגו ומלחמות על מיקום וכבוד".
בשנת 1992, אבי נשא לאישה את רחל, אותה הכיר במחנה ברמת הגולן. בני הזוג בנו את ביתם בכרמיאל ושם גידלו את שלושת ילדיהם: שניר יליד 1995, שקד שנולד ב-1997 ושגיא, יליד 2001. אבי היה בעל ואב למופת, שיותר מכול אהב לבלות עם משפחתו בבית, באומרו: "אין כמו בבית".
בשעות הפנאי אבי הירבה לעסוק במחשבים והקדיש שעות רבות לספורט – בצעירותו שיחק כדורסל, ולאורך כל שנותיו היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורסל "מכבי" תל אביב.
"אבי אהובנו היה נבון, חכם, יפה תואר ובעל אינטליגנציה יוצאת דופן", כתבו בני המשפחה, "איש עקרונות, נאמן ומסור למקצועו ונרתם תמיד לעזור לאחרים בחביבות ובמאור פנים. הוא ניחן באישיות חמה ומלבבת והיה תמיד מוקף במעגל של חברים. חבריו וחייליו של אבי ידעו תמיד שבעת צרה הם יכולים לסמוך עליו שיהיה שם בשבילם".
בחודש ספטמבר 2009, בארוחת ראש השנה תש"ע, החל אבי להרגיש לא טוב. כעבור כחודש אובחן אצלו סרטן מסוג מזותליומה. "ברגע שחזר הביתה אבי פתח את האינטרנט", סיפרו בני המשפחה, "וקרא כל חומר אפשרי שיש על מזותליומה. אבי עשה אחד ועוד אחד וידע בדיוק איזו מלחמה מחכה לו. אבי תמיד היה אופטימי, ובכל שיחה עם רופא זכר רק את הדברים הטובים. את התוצאות הלא טובות אבי הניח בזיכרון, במחסן. אבי נלחם על חייו בגבורה עד הרגע האחרון".
אבי נפל בעת מילוי תפקידו ביום א' בתשרי, ראש השנה תשע"א (8.9.2010). בן ארבעים וחמש בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. הותיר אישה ושלושה בנים, הורים, שלוש אחיות ואח.
ספדה לאבי אחותו נועה: "אחינו הצעיר האהוב. האם אתה שומע, האם אתה יודע שכולנו פה איתך. כל אוהביך אהוביך ואוהבינו מלווים אותך, אבלים וחפויי ראש, בדרכך אל מנוחתך הנכונה האחרונה ...
אין נחמה בליבנו מלבד העובדה שסבלך הגיע לקיצו, והידיעה שהזיכרון שלך בליבנו וילדיך ומשפחתך ישאירו אותך בחיים לנצח. ואנחנו נזכור אותך לא כאדם חולה, נזכור אותך כילד שובה הלב שהיית, מקסים את כל רואיו ... נזכור אותך כנער וכבחור הגבוה, יפה התואר, הגנדרן שמקפיד תמיד על הופעה אלגנטית ... נזכור אותך כגבר החסון שהיית, בעל נדיב ואוהב לרחלי אהבת חייך שטיפלה בך במסירות אין קץ ואב גאה ומשמעותי לשניר, שקד ושגיא, וכאיש מקצוע מסור לעבודתו ...
נוח על משכבך בשלום ומלאכי שמים יעטפוך וילווך בחום ובעדינות שאתה ראוי להם".
ספד לאבי מפקדו, אלוף משנה הושע: "... בהתמודדות עם המחלה ראיתי את אצילותו ואת מידותיו הטובות של אבי ביתר שאת. מעולם לא התלונן, גם כאשר עזבו הכוחות את גופו.
משפחה יקרה. היה לכם אבא מדהים, שנפרד מכם צעיר כל כך אבל דמותו תלווה אתכם תמיד. יהי רצון שה' יתן לכם כוח ושתגדלו לאור דמותו ואישיותו, שיהיה מליץ יושר עליכם ועלינו ושזכרו הברוך יגן עליכם ועל כל עם ישראל".
הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי כתב למשפחה: "מפקדיו של אבי מספרים כי היה מקצועי מאוד במגוון התחומים שבהם עסק, מסור לעבודתו ומוערך מאוד ... חוכמתו וצניעותו – לצד יושרו ורוחב ליבו – קנו לו את אהבתם של חייליו ושל רעיו.
דואב הלב על מותו של אבי בטרם עת. בטוחני כי דמותו תאיר את דרכם של מפקדיו, חבריו ופקודיו.
זכרו יהיה נצור בליבנו תמיד".
במלאת שנתיים לנפילת אבי ספדה גיסתו סמדר: "חלפו שנתיים שנראות כמו נצח. הילדים גדלו, ויותר ויותר נעשו דומים לך. שניר כבר גבר ואוטוטו מסיים את לימודיו. שקד כבר בוגר ונעשה אחראי מאוד. ושגיא כבר מפתח יכולות עצמאיות ומשמח את הבית. רחל, אחותי היקרה, אשתך המסורה, מוצאת כל יום את הכוח להרים את הראש ולהמשיך בחיים מהנקודה בה הפסקת אתה, למרות התחושה הקשה מנשוא.
בטוחה אני שאתה מביט בה מעל בגאווה גדולה ובחיוך רחב, שהרי לא היה לך ספק, כך אמרת לה ימים ספורים לפני מותך, שאתה סומך עליה שהיא תמצא את הכוח להסתדר בלעדיך. והיא אכן אישה חזקה, אצילית ואמיצה וממשיכה לגדל את הילדים על פי השקפת עולמך ...
נוח בשלום על משכבך ותמשיך לשמור על משפחתך ועל כל בית ישראל. אנחנו כאן כולנו נמשיך לתמוך ברחל רעייתך המיוחדת ובבניך המדהימים שרק נעשים יותר ויותר דומים לך – הן ביופיים הן ברוחם.
לנצח נישא אותך עימנו בליבנו ונזכור אותך כפי שהיית".
באתר עמותת חיל חימוש באינטרנט יש עמוד לזכר אבי ובו, מעבר לקורות חייו, תמונות רבות שלו עם משפחתו ועם חייליו.
בצומת הרחובות בית הכרם – שדמה בכרמיאל נחנך ביום 25.9.2011, במלאת שנה לנפילת אבי, גלעד לזכרו. בטקס חנוכת המקום אמר אליהו ירדני: "אני מאמין שגלעד זה יהווה נקודת ציון לאדם המיוחד, כפי שהיית וכפי שהקרנת לסביבה, ויבטא בצורה סמלית את הערכים בהם האמנת: הבית - מסמל את המשפחה שבנית לתפארת וכל כך אהבת. הכלב - את אהבתך לבריות ולבעלי חיים, היית חבר וידיד אמיתי לכל אחד ואחד. המדרגות – את שאיפתך לטפס מעלה מעלה, ולבסוף גם עלייתך השמימה בטרם עת, כמו מלאך המטפס במדרגות סולם יעקב. ואילו לחור בלב הבית שתי משמעויות – האחת החלל שנוצר עם לכתך בטרם עת, והשנייה חלון של תקווה לשלום וביטחון לנו למשפחתך ולכל עם ישראל".

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

brbrbr
randomness