20 יוני 2018,יום רביעי

___
___
___

Twitter icon
Facebook icon
Google+ icon
YouTube icon

יזכור

 יזכור_0
516419

ארמן

שוורץ

שמות ההורים: 
סבטלנה ואשוט
חייל: 
חיל חימוש
שנת נפילה: 
2002

בן סבטלנה ואשוט. נולד ביום י"ט בכסלו תשמ"ב (15.12.1981) בלנינקן (גומרי) שבארמניה. אח לארנסט-אריק ולארתור. ילדותו של ארמן עברה עליו בנדודים. לאחר רעידת האדמה החזקה שפקדה את ארמניה בשנת 1988, עברו בני המשפחה להתגורר בעיר פלנגה בלטביה, שם החל ארמן ללמוד בכיתה א'. שנתיים לאחר מכן חזרו לארמניה.
באביב שנת 1993 עבר ארמן להתגורר בבית סבו וסבתו, בעיר טרנופול באוקראינה. חצי שנה אחר-כך עלה ארצה עם אמו ואחיו אריק והם התיישבו בכרמיאל. בארץ התאחדו עם האח הבכור, ארתור, שעלה לישראל שנה קודם לכן והתגורר בקיבוץ מלכיה.
ארמן ואמו ערכו טיולים רבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, נהנו מפיקניקים בחיק הטבע ולמדו להכיר את הארץ מקרוב. ארמן השתלב בבית-הספר היסודי 'הפרחים' בכרמיאל והמשיך לחטיבת-הביניים על-שם הורוביץ של רשת 'אורט' בעיר. הוא סיים את לימודיו בתיכון הטכנולוגי 'עמל' בצפת, במסלול מכונאי רכב.
ארמן אהב את החיים וידע לנצל אותם היטב. הוא הרבה לשחק כדורגל, אהב לצפות בטלוויזיה ולהאזין למוזיקה, יצא עם חבריו לרקוד ולבלות אך גם ידע ליהנות משיחה שקטה.
בתחילת דצמבר 1999 התגייס לצה"ל והוצב בחיל-החימוש. הוא שירת בבסיס מפקדת החטיבה ברמת הגולן כמכונאי רכב ומילא את משימותיו על הצד הטוב ביותר. הוא אהב את תפקידו ותיכנן לחתום קבע אולם ארבעה חודשים לפני מועד שחרורו מהשירות הסדיר, ביום ט"ז באלול תשס"ב (24.8.2002), נהרג ארמן בתאונת-דרכים והוא בן עשרים. ארמן וארבעה מחבריו עשו את דרכם מבילוי לילי בטבריה, חזרה לביתם בכרמיאל. קילומטר מזרחית ליישוב, בכביש עכו-צפת, הגיח מולם רכב מסחרי אשר סטה מהנתיב, חצה שטח הפרדה ופגע חזיתית במכוניתם. ארמן נהרג במקום ועימו נהרג חברו הטוב, סמל דימיטרי קריסטלוביץ.
ארמן הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכרמיאל. הותיר אחריו הורים ושני אחים.
בן דודו, אולג, סיפר: "הוא היה בחור טוב. הוא ודימה התגייסו ביחד לצבא והיו חברים הרבה שנים... כולם במשפחה דיברו על הסכנות בכביש. רק לפני כמה חודשים נפגע ארמן בתאונת-דרכים ושבר עצם. חברו דימיטרי נפגע אף הוא באורח קל בפניו בתאונה אחרת. אתמול הם נהרגו יחדיו. לא האמנו שזה ייגמר כך."
משפחתו של ארמן כתבה לזיכרו: "סתם תאונת דרכים מיותרת/ שבשבילנו זו תאונה קטלנית וכואבת/ והמכה נוחתת פתאום/ ויש צחוק של ילד שנקטע ולא יישמע/ והמבט כואב והלב דואב/ והתפילה מתנגנת והדמעות המלוחות זולגות על הלחי/ ניצבים ליד הקבר, מביטים לכל צד ולכל עבר/ כאילו מנסים לחפש את המלים/ ומתחפרים עמוק בתוך המעילים/ מבקשים להפוך להבה בנר שלפתע כבה/ מעיפים מבט אחרון ומנסים ללחוש משהו לתוך הארון/ אך המלה נעצרת והדמעות חונקות בגרון/ והכל לפתע מתגמד ונעשה לא חשוב מול הידיעה הצורבת/ שהוא לעד לא ישוב/ ונעטפים בצעיף השכול/ וטומנים את הארון בחול/ וקוראים עיניים לתכול/ והולכים ובוכים ונפרדים דוממים/ויודעים שגופו אכן קבור כאן לעולמי עולמים/ אך נר נשמתו לתמיד לנו יאיר."
 

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

brbrbr
randomness